אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> נזיקין >> אפליה בתביעות מיקרוטראומה של נפגעי עבודה

אפליה בתביעות מיקרוטראומה של נפגעי עבודה

מאת: עו"ד יעקב פלדשטיין | תאריך פרסום : 24/08/2015 16:22:00 | גרסת הדפסה

חלק נכבד מתביעות נפגעי עבודה נובעים מכוח תורת המיקרוטראומה, שפותחה על ידי בתי הדין לעבודה, על מנת להכיר בנזק שנגרם כתוצאה של עבודה לאורך תקופה. אלא שבפועל משום מה נפגעים דומים מאותו מקום עבודה לא תמיד זוכים לאותה תוצאה.

תאונת עבודה יכולה להיגרם בשלוש דרכים: האחת, אירוע נקודתי בזמן העבודה (לרבות בדרך לעבודה ומהעבודה). נפילה, חבלה ואפילו התקף לב או אירוע מוחי יכולים להיחשב כתאונות עבודה. הדרך השנייה היא נזק מצטבר הנגרם לאורך זמן ונובע מתנאי העבודה (לפי רשימת מחלות מקצוע הקבועות בחוק).

השלישית, היא נזק מצטבר הנגרם לאורך זמן ונובע מתנאי עבודה מסויימים שיוצרים פגיעות חוזרות ונישנות, ואינו קבוע בחוק. נזק זה נוצר בידי בתי המשפט ומוכר בשם "מיקרוטראומה".

פגיעות כאלה, חוזרות ונשנות, יכולות להיגרם בעבודה שבה החשיפה לנזק היא מתמשכת. למשל, חקלאי שנחשף לשמש במשך שנים ולקה בסרטן העור, עובד שנחשף לעישון פאסיבי ולקה באסתמה או נגר ששאף חומרים מסוכנים שגרמו לו למחלת ריאות. (ראו למשל ב"ל 24487-09-10 רוזנפלד נ' ביטוח לאומי, ב"ל 46213-02-11 שלמה נגד ביטוח לאומי, ב"ל 134-05 דהן נ' ביטוח לאומי).

המישור העובדתי לעומת המישור הרפואי

לאחר שנקבעה תשתית עובדתית למיקרוטראומה צריך להוכיח את הקשר הסיבתי הרפואי. עניין זה נתון למומחים – מומחה מטעם ביטוח לאומי בשלב הגשת התביעה לביטוח לאומי ומומחה בית הדין לעבודה אם ביטוח לאומי דוחה את התביעה ומתנהל נגדו הליך משפטי.

בפסיקה נקבע כי על מנת להכיר בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה,  יש לקבוע בסבירות של יותר מ-50%, כי בכלל קיים קשר סיבתי בין עבודת הנפגע לבין מחלתו, ורק לאחר מכן יש לעבור לשלב הבא ולבדוק מה מידת תרומתו של קשר זה בהשוואה ליתר הגורמים (גורמי סיכון פנימיים של הנפגע) שגרמו לנזק.

בתי הדין לעבודה קבעו כי די בכך שתרומת העבודה תהיה בשיעור של למעלה מ-20% כדי להכיר בפגיעה כפגיעת עבודה (בר"ע 7293-06-13 ביטוח לאומי נ' סיטרוק, עב"ל 22598-08-12 צדוק נ' ביטוח לאומי).

ואולם, תביעות רבות נדחות מאחר שהנפגע לא עובר את מחסום הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבין מחלתו. לא פעם פונים הנפגעים לבית הדין לעבודה ומתרעמים על כך שחבריהם לעבודה שעובדים ממש באותה עבודה וסובלים מאותו נזק כן הוכרו כנפגעי תאונת עבודה.  

לעיתים בתי הדין מקבלים טענה זאת ומחליטים למנות מומחה נוסף או לדרוש מהמומחה  הבהרה בעניין.

ואולם, במקרים אחרים בתי הדין דוחים את טענת הנפגע, בהתבסס על טענה נפוצה של המוסד לביטוח לאומי: "כל נפגע ותיקו הרפואי". זאת, על אף שטענה זו אינה רלוונטית היות שהיא מתייחסת למבחן השני, שהוא זה שמבדיל בין נפגע לנפגע מבחינה רפואית.

כיוון שאין פסיקה חד משמעית, התוצאה בפועל היא שתביעות נדחות על בסיס היעדר קשר סיבתי בין תנאי עבודה למחלה (סוג הנזק), בעוד שתביעותיהם של נפגעים אחרים שעובדים באותה עבודה וסובלים מאותה מחלה מתקבלות. וכך, הכל תלוי במומחה שמונה או בהרכב השיפוטי.

אפליה וחוסר צדק

כך למשל, צ' עבד כחקלאי ונפגע בגבו לאחר שנהג שעות רבות כל יום בטרקטור רוטט. מומחה בית הדין לעבודה קבע כי אין מחקר המוכיח שרטט גורם לנזק בגב. אף על פי שבפני בית הדין הוצגו חוות דעת שניתנו במקרים אחרים ומוכיחות אחרת, התביעה נדחתה ובית הדין סירב למנות מומחה נוסף.

ע' עבד שנים רבות בפתיחה וסגירה של ברזים גדולים ואובחן עם תסמונת התעלה הקרפלית ותסמונת לכידה אולינארית. המומחה סבר שעבודת התובע אינה יכולה לגרום לתסמונת. גם כאן בית הדין נחשף לחבריו לעבודה שסבלו מאותה תסמונת והוכרו כנפגעי עבודה, אך הדבר לא שכנע את הרכב בית הדין ותביעתו נדחתה.

ישנן עוד דוגמאות אך קצרה היריעה מלפרט את כולן. נסיים בסיפורו העגום של ט' שעבד בנמל חיפה כמפעיל עגורן וסבל, בין היתר, מנזק כבד בצוואר. גם במקרה הזה מומחה בית הדין דחה את הקשר הסיבתי בטענה שאין מחקרים המוכיחים קשר בין רטט לפגיעות צוואר, על אף שחבריו לעבודה, שממש עבדו איתו באותן משמרות וסבלו מאותו נזק, הוכרו כנפגעי עבודה.

לטעמי, מדובר באפליה, שרירותיות וחוסר צדק, כשלתובע התמנה מומחה אחד שדוגל בגישה שלילית ולחבריו שהוכרו מומחה אחר שדוגל בגישה אחרת.

לצערו של ט', תביעתו נדחתה וכך גם ערעורו לבית הדין הארצי. בעקבות זאת הוגש לפני ימים ספורים בג"ץ נגד בית הדין הארצי וביטוח לאומי, בתקווה ששם יימצא מזור לאותה אפליה בלתי סבירה.

למזער את השרירותיות

כפי שניתן לראות, במקרים רבים, בהיעדר חוק או פסיקה חד-משמעיים, גורלו המשפטי והכלכלי של אדם נתון למקריות או ל-"מזל" – איך יתרשם המומחה הרפואי שימונה לו ואיזה שופט ידון בעניינו.

על מנת למזער את אלמנט השרירותיות ולהגדיל את השוויון, עקרון יסוד של שלטון החוק, מן הראוי שהמחוקק או השר הרלוונטי, כמו גם בתי המשפט, יקבעו קריטריונים ברורים ככל האפשר בכל הקשור למקרים של נזקי "מיקרוטראומה".   

* עו"ד יעקב פלדשטיין עוסק בתחום הנזיקין, לרבות תאונות עבודה וייצוג בתביעות נגד ביטוח לאומי

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום נזיקין באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום נזיקין

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ