אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני צרכנות ותיירות >> "אל תתקשרו אליי": צעד נוסף במאבק בשיווק טלפוני אגרסיבי

"אל תתקשרו אליי": צעד נוסף במאבק בשיווק טלפוני אגרסיבי

מאת: עו"ד מיכאל מדובוי | תאריך פרסום : 27/09/2017 15:23:00 | גרסת הדפסה
עורך דין צרכנות, "אל תתקשרו אליי": צעד נוסף במאבק בשיווק טלפוני אגרסיבי[אילוסטרציה חיצונית: bowie15, 123rf.com]

תזכיר חוק שהוכן במשרד הכלכלה מבקש לאפשר לצרכנים להיכלל במאגר "אל תתקשרו אליי" – שימנע מבתי עסק להטריד אותם בשיווק טלפוני אגרסיבי. לדברי עו"ד מיכאל מדובוי זה צעד טוב וחשוב, אבל עדיין לא מספיק.

לפני מספר ימים פורסם תזכיר של תיקון לחוק הגנת הצרכן (שלב לפני הצעה שמונחת בכנסת). בתמצית, על פי התזכיר, הרשות להגנת הצרכן תקים מאגר מספרי טלפון מיוחד – מאגר "אל תתקשרו אליי". כל צרכן יהיה רשאי לבקש להוסיף למאגר מספר טלפון אחד או יותר, ובתי העסק לא יהיו רשאים להתקשר למספרים אלה כדי להציע מוצרים או שירותים. יותר מזה, לפני שהם פונים לצרכנים בשיחות שיווק, בתי העסק יהיו חייבים לוודא שהמספר אינו כלול במאגר. על הפרת הוראות אלו תוכל הרשות להגנת הצרכן להטיל עיצומים כספיים (מעין קנסות) בסכומים של עד 22,000 שקל.

מדובר בניסיון נוסף להיאבק בנגע המתפשט של שיחות שיווק טלפוניות של גופים עסקיים, המנסים – פעמים רבות באופן מאוד אגרסיבי – למכור לנו את מרכולתם. כך למשל, לפני מספר חודשים פרסמה הרשות להגנת הצרכן תזכיר של תיקון אחר לחוק, לפיו בתי עסק שעוסקים בשיווק טלפוני יהיו חייבים להקליט את כל שיחות השיווק, לשמור את ההקלטות לפחות שנתיים ולמסור אותן לצרכנים, על פי בקשתם.

תיקון כזה, אם יתקבל, יעזור לצרכנים להיאבק בחברות שמחייבות אותם עבור מוצרים שלא הסכימו לרכוש או בסכומים גבוהים יותר מהמוסכם. כיום אין על בתי העסק חובה להקליט שיחות, וגם כשהם מקליטים אותן, בדרך כלל אי אפשר לקבל מהם את ההקלטות אלא בהוראת בית משפט. זאת, על אף שחוק הגנת הפרטיות מחייב השמעה ומסירה של קבצי הקלטות לצרכנים, כפי שהובהר בהנחיה שפרסמה בתחילת השנה הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר הרשות למשפט וטכנולוגיה).

תקופת חרטה ארוכה לאוכלוסיות מוחלשות

עוד קודם לכן, באמצע שנת 2016, אישרה הכנסת תיקון מס' 47 לחוק הגנת הצרכן. תיקון זה מאפשר לאנשים עם מוגבלויות, לעולים חדשים ולאזרחים ותיקים – האוכלוסיות שנפגעות הכי קשה משיווק טלפוני – לבטל עסקאות מכר מרחוק (וגם עסקאות ברוכלות) תוך 4 חודשים, במקום 14 ימים שעומדים לכלל הצרכנים.

היות שהתעלמות מזכות הביטול של עסקאות מכר מרחוק מאפשרת לתבוע מבתי עסק גם פיצויים לדוגמה בסכום של עד 10,000 שקל, לכאורה יש כאן כלי מאוד משמעותי להיאבק במשווקים שאינם מרפים בניסיונות "לדחוף" מוצרים או שירותים שהצרכנים לא באמת צריכים אותם, או בכאלה שמטעים את הצרכנים לגבי תנאי העסקאות.

הבעיה היא שמעט מדי אנשים מודעים לזכויות שלהם. גם בתי משפט, שרק במקרים נדירים מחייבים את בתי העסק בפיצויים לדוגמה בסכומים משמעותיים, מרתיעים את הצרכנים מלעמוד על זכויותיהם.

חקיקה נוספת

ישנם חוקים נוספים שעשויים לעזור לצרכנים להתגונן מפני טלמרקטינג אגרסיבי ולא הוגן. בהקשר זה חשוב לציין את סעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב. סעיף זה מאפשר לצרכן להתכחש מעסקה במסמך חסר (כולל עסקה טלפונית), תוך 30 ימים מקבלת הודעה על החיוב בכרטיס האשראי שלו.

כמו כן, כדאי לזכור שהטרדות של משווקים טלפוניים עשויות להיות מנוגדות לסעיף 30 לחוק התקשורת או להוות פגיעה בפרטיות, בניגוד לסעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות, כאשר בגין פגיעה בפרטיות ניתן לדרוש בבית משפט פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 50,000 שקל.

סעיף חשוב נוסף בחוק הגנת הפרטיות הוא סעיף 17ו, המאפשר לכל אדם לדרוש, בכתב, מבעלים של מאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, למחוק את המידע המתייחס אליו. זוהי למעשה מעין "זכות להישכח" שכל אחד יכול להפעיל כלפי בעלים של רשימות מספרי טלפון המשמשות לצורך שיווק טלפוני. למעשה, התזכיר החדש לעניין הקמת מאגר "אל תתקשרו אליי" אמור לחזק את הזכות הזו, על ידי הקמת מאגר מרכזי אחד, כאמור, שפנייה אחת אליו תספיק על מנת שאף חברה לא תפנה אליך יותר.

ללמוד מחוק הספאם

על הנייר, החוקים הקיימים נותנים מספיק כלים להיאבק בתופעת השיווק הטלפוני הדורסני. הקמת המאגר "אל תתקשרו אליי" אמורה לחזק את הצרכנים עוד יותר. הבעיה העיקרית היא חוסר במודעות ובאכיפה. גם פיזור הסמכויות בין גופים שונים (בעיקר, הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים) תורם, לדעתי, לתת-אכיפה נגד חברות העוסקות בשיווק טלפוני בלי להתחשב בזכויות של צרכנים.

מעניין שהמאבק בתופעת דואר הזבל האלקטרוני ובהודעות אס.אמ.אס שיווקיות, שבמידה רבה קשורה לתופעת הטלמרקטינג, דווקא זכה בשנים האחרונות להצלחה לא מבוטלת בעקבות חקיקתו של סעיף 30א לחוק התקשורת ("חוק הספאם").

מעבר לקמפיין רחב להגברת המודעות לחוק, ההצלחה שלו נבעה מאפשרות של אכיפה פרטית – הגשת תביעות פשוטות לפיצויים לדוגמה בסכום של עד 1,000 שקל לכל הודעת ספאם, כמו גם הגשת תביעות ייצוגיות נגד חברות שעוסקות בהפצה המונית של ספאם.

ההצלחה אף נבעה ממוכנותם של בתי משפט לתביעות קטנות ושל בתי משפט בדרגות גבוהות יותר לפסוק סכומים משמעותיים נגד המפרים. על פי הגישה המקובלת בבתי המשפט, חוק הספאם אינו חל על שיחות שיווק טלפוניות, וחבל שכך.

* עו"ד מיכאל מדובוי מייצג בתיקים צרכניים 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
1

ראוי גם סמסים לעצור

ומה עם סמסים טורדניים כשנגמר מנוי שלא מפסיקים עד שלא צורחים עליהם או עד שמחדשים? זה לא נחשב שיווקי? או למשל כלקוח של עסק שמחייב אותך לקבל סמסים כאלה או לא לקבל ממנו שרות... מה עושים במקרה כזה?
1
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני צרכנות ותיירות באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני צרכנות ותיירות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ