חיפוש פסקי-דין

לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפסק הדין דן בית המשפט המחוזי בירושלים בסכסוך משפטי בין מספר חברות להשקעות לבין הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית בירושלים וראשיה. לאחר הליכים ממושכים של גילוי מוקדם, הורה בית המשפט על הגשת תצהירים עם נספחים רבים וייעוד קדם משפט מסכם להתנגדויות לקבילות ראיות. הצדדים הגישו תצהירי עדות עיקריים עם נספחים וחקירות מומחים. בדיון התקיימה שמיעת התנגדויות מתמשכת, והצדדים הגישו טענות נרחבות בנושא קבילות תצהירים, רלוונטיות ראיות, טענות פסילות של עדויות שמיעה וסברה, טענות לאי גילוי מסמכים וכן טענות לחיסיון. בית המשפט החליט לא למחוק סעיפים מתצהירי התובעות או להסיר נספחים, אף שהחזית הראייתית הייתה רחבה מאוד והספיק לייחס לרבים מהמסמכים רלוונטיות שולית בלבד, אך ביטל הגשה של מסמכים שלא נחשפו כראוי. בטענות התובעות בנושא הרחבת חזית מצד הנתבעים, קבע בית המשפט שאין שינוי מהותי בטענות הקיימות ומתן מקום לטענות חיסיון למחצית בלבד. בנוסף, נדחתה בקשת התובעות לגילוי נוסף של מסמכים חשבונאיים ופיקדונות בשל התנהלות גילוי מוקדם יסודית עוד קודם לכן. נקבע כי חלק מהעדים יורשו להיערך לעדות ללא תצהיר, בהתאם להסכמות ולבקשות הצדדים. בית המשפט הדגיש את הצורך בתרגום מסמכים לאנגלית או לעברית, וקבע כי ככל שנדרש מתורגמן יש לתאם זאת מראש. בסופו של דבר, נקבע כי לאחר הגשת חוות הדין סיכום זמני לשמיעת הראיות ייקבע בהמשך.

תוצאה: בית המשפט אישר רוב הראיות והתצהירים שהוגשו, דחה בקשות למחיקת סעיפים או להסרת נספחים, דחה את בקשת הגילוי החדש והורה על זימון עדים ללא תצהיר בחלק מהמקרים; הגנה על המשך התהליך תוך דגשים על תרגום מסמכים ותיאום עדויות; ההליך ימשיך לאור הערכת משך העדות וסיכומים.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בבקשה דחופה שהוגשה לבית משפט השלום בצפת, ביקשה חברה לקבל צו מניעה זמני כנגד בנק מזרחי טפחות סניף קריית שמונה, בנוגע לסירוב שיקים שהונפקו על ידה, בניגוד לנוהג קודם בין הצדדים. החברה טענה כי היה לה יסוד סביר להניח כי חלה על הבנק חובה לכבד את השיקים, והדגישה כי מסגרת האשראי בחשבון עמדה על 55,000 ש"ח. נציג החברה הצהיר כי הבנק נהג לכבד שיקים בהעמדת מסגרות אשראי זמניות, אך החל מחודש אפריל 2014 החל הבנק לסרב שיקים מבלי להמתין לתקבולים. עם זאת, המבקשת לא הציגה דפי חשבון מלאים המעידים על שינוי מדיניות זה, והראיות שהוגשו היו דפי חשבון מתקופה שאחרי אותו שינוי מדיניות, אשר מראים שמרבית השיקים שהובילו לחריגה ממסגרת האשראי סורבו או שנהלו את החריגה דרך הפקדות מזומן ותקבולים מהירים. הבנק שמר בקפדנות על מסגרת האשראי, ובכל מקרה בו שיק שהובא לפרעון חרג מהמסגרת – השיק סורב או תוקן במהירות באמצעות תקבול חיצוני. בנוסף, טענות המבקשת לגבי בטחונות שהועמדו לידיו לא הוכיחו כל זכות לחריגה ממסגרת האשראי, מאחר ובנק רשאי לקבוע שיקול דעת משלו בנושא. כמו כן, טענת המבקשת על סגירת סניפים בימי שישי אינה מהווה הצדקה לאי שמירת מסגרת האשראי. בשל חוסר התרומה של טענות המבקשת, והיעדר ראיות מספקות לשינוי מדיניות או להסכמה לחריגה, נדחתה הבקשה למתן צו מניעה זמני. נקבע גם כי המבקשת תמסור עותק של הערעור, בקשת הארכה ותוצאת ההחלטה למשיב בתוך 5 ימים, והמשיב יגיש תגובתו תוך 30 יום.

תוצאה: הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה, והובהר כי המבקשת לא הוכיחה שינוי מדיניות בבנק לגבי סירוב שיקים ומסגרת האשראי, והמשפט יימשך במסגרת ההליך לערעור.

לצפייה לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

תקציר AI: מדובר בתביעה כספית שהוגשה על ידי ארבעה תובעים כנגד שתי חברות (הנתבעות) בגין נזקים לכאורה שנגרמו במהלך חופשה שהזמינו. הנתבעות הגישו כתבי הגנה, כאשר אחת מהן הגישה הודעת צד ג' נגד צד שלישי, המבקש, שטענה כי הוא "מארגן הטיסה". המבקש הורה כי טענה זו אינה נכונה, שכן הוא אינו מארגן הטיסה ולא רכשו ממנו כרטיסי הטיסה לתובעים. הנתבעת שהגישה את הודעת הצד ג' התנגדה לסילוק ההודעה על הסף וטענה כי יש לה קשר עם חברת תעופה דרך המבקש. תובעים לא הגישו תגובה. בית המשפט הבהיר כי סילוק תביעה על הסף הוא אקט קיצוני שיינקט רק אם אין כל סיכוי להצלחת התביעה. במקרה זה, לא ניתן לקבוע שאין כל סיכוי להצלחת הודעת הצד ג' שכן נדרשת בירור עובדות מעמיק, ולכן סילוק על הסף אינו מוצדק. הבקשה לסילוק הודעת הצד ג' נדחתה ומתירות שמירת טענות להוצאות לתום ההליך.

תוצאה: הבקשה לסילוק על הסף של הודעת צד ג' נדחתה וההליך יימשך לבירור פרטני.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובענה הוגשה נגד משרד החינוך ונמחקה בעקבות הסכמה להעברת המחלוקות להכרעת ועדה פריטטית. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לביטול מחיקת התביעה וטען כי אין התקדמות אמיתית בנושא, והוועדה הפריטטית לא התכנסה כראוי. הנתבע טען כי הוועדה כן התקיימה, אך לאחר בירור התברר כי לא התקיימה ועדת היגוי בהתאם להסכם הקיבוצי, אלא רק ישיבה שהייתה לה אופי שונה ולא נרשם פרוטוקול מאורגן. המבקש ציין כי בזבז זמן ומשאבים ללא קבלת החלטה ממשית, ודרש להמשיך בהליך התביעה או לחייב את המדינה בהוצאות המשפטיות שנגרמו לו. השופט קבע כי לא יבטל את פסק הדין המקורי מכיוון שהנתבעת התחייבה לפעול למימוש ההחלטה בקרוב, אך עם זאת הורה על תשלום פיצוי למבקש בגין עלויות שכר הטרחה שנגרמו לו בשל התמשכות ההליך. ניכר כי ההתנהלות מול הוועדה והטיפול במחלוקת לא נעשו באופן מיידי ויעיל, והשופט הביע תקווה כי ייעשו צעדים למניעת מקרים דומים בעתיד.

תוצאה: בקשת ביטול המחיקה נדחתה, אך הנתבע חויב לשלם למבקש 3,500 ש"ח הוצאות שכר טרחה בתוך 30 יום.

לצפייה לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה

תקציר AI: הערעור מתמקד בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים שדחתה את תביעת המערערת, שהועסקה כמזכירה ונקבע לה אי כושר עבודה בשיעור 65%. המערערת טוענת כי הוועדה לא ציינה את כלל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ובפרט שתי חוות דעת שניתנו על ידי עובדת שיקום, וכן לא התייחסה למגבלותיה הבריאותיות השונות, כולל עייפות, חוסר ריכוז, בעיות ראייה ושמיעה, וכן לבעיות תעסוקתיות ואישיות מהותיות כמו היעדר שליטה במחשב ופיטוריה ממקום עבודתה. בצד השני, המוסד לביטוח לאומי טוען כי הוועדה פעלה בסמכות והחלטתה סבירה בהתחשב בחוות דעת הרפואיות ובדוח עובדת השיקום. בית הדין קבע כי סמכות שקילת רמת אי הכושר וההתאמה של העבודה למגבלותיו היא בידי הוועדה בלבד, וההתערבות אפשרית רק במקרה של טעות משפטית. עם זאת, בית הדין מצא ליקויים בפסיקת הוועדה, כגון אי ציון כל המסמכים הרפואיים, אי התייחסות מלאה למגבלות רפואיות ותעסוקתיות של המערערת, ובפרט להשלכות ההליקויים על ביצוע עבודתה כמזכירה. לכן, נקבע כי יש להשיב את העניין לוועדה לתיקון המחדלים ולהכרעה מחודשת תוך התייחסות מלאה למכלול המסמכים והטיעונים.

תוצאה: בית הדין השיב את התיק לוועדה הרפואית לעררים לבחינה מחודשת של דרגת אי הכושר תוך התייחסות מלאה לכל המסמכים ולמגבלות המערערת, והורה שכל צד ישא בהוצאותיו.

לצפייה לרכישה הזדהה

לרכישה הזדהה