חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

חיפוש פסקי-דין

שנה את הקריטריונים לחיפוש
חיפוש עפ"י פרטי פסק דין:
גורמים:
חיפוש טקסט בתוך מסמך:
חיפוש לפי אזכור חקיקה:
:טווח תאריכים מבוקש
-
חיפוש נושאי (בפסקי דין מסווגים בלבד):
חיפוש AI:
סידור תוצאות:
מילים: ~1826 1. בקשה למחיקת התביעה על הסף והעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית בעקבות תביעה שהגישו המשיבים על נזקים שנגרמו להם בעת חופשה בספרד
ת"א 3814-97, המ' 3554-97, המ' 3555-97, המ' 3556-97 2.6.1998
בית משפט השלום
כב' שופט
י' עמית
שירביט סוכנות נסיעות בע"מ
ב"כ: עו"ד פז מוזר
1. לוי פרדי
2. לוי זהבית
ב"כ: עו"ד ע. שילוני
עו"ד ח. חלאילה
תקציר AI: בעתירה זו נדונו בקשות המבקשת, שהיא סוכנות ביטוח, למחיקת התביעה שנועדה לפצות את התובעים בעקבות נזקים שנגרמו להם במהלך חופשה בחו"ל, או לחלופין להעביר את הדיון מבית המשפט בו הוגשה התביעה לבית משפט מוסמך אחר. התביעה כוללת תביעות נזיקיות כנגד סוכנות הנסיעות וחברות נוספות, ותביעה חוזית נגד המבקשת בעקבות פוליסת ביטוח אחידה לנוסע. המבקשת טענה לחוסר סמכות מקומית של בית המשפט לדון בתביעה ולטענות נוספות כמו הפרדת הדיון בין הנתבעות וטענות בהיעדר עילה נגד המבקשת.
תוצאה: הבקשה למחיקת התביעה או להעברת הדיון לבית המשפט בתל אביב נדחתה; הוחלט להפריד את הדיון בין המבקשת לשאר הנתבעות; לא נמחק כתב התביעה כנגד המבקשת כרגע; נקבעה ישיבת קדם משפט להמשך בירור.
מילים: ~1825 2. המבקשת הגישה מספר בקשות שעניינן מחיקת התביעה על הסף והעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית.
ת"א 3814-97 2.6.1998
בית משפט השלום
כב' שופט
י. עמית
שירביט סוכנות נסיעות בע"מ
ב"כ: עו"ד פ. מוזר
לוי פרדי ואח'
ב"כ: עו"ד ע. שילוני
עו"ד ח. חלאילה
תקציר AI: המבקשת הגישה בקשות למחיקת התביעה או להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית, וכן להפרדת הדיון ולהסרת כתב התביעה נגד המבקשת בהעדר עילה. המשיבים תבעו נזקים שנגרמו להם במהלך חופשתם באי בחו"ל, כאשר המבקשת היא חברת הביטוח המספקת פוליסת ביטוח אחידה לנוסע. הדיון התמקד ראשית בשאלת סמכות המקום, כאשר בפוליסת הביטוח נקבע כי דין ודיון יהיו בישראל, בתל אביב. המשיבים טענו כי לא קיבלו את הפוליסה במלואה וכי תניית השיפוט היא תנאי מקפח בחוזה אחיד. בית המשפט דחה טענות אלו, אך קבע כי במקרים של חוזה אחיד עם צרכן קטן, יש לבחון את היות תניית השיפוט הגיונית והוגנת לאור שיקולי נוחות ותום לב. במקרה זה, לאור מקום מגורי התובעים בכרמיאל והמרחק מתל אביב, וכן היות הפוליסה נרכשה בסוכנות מקומית, בית המשפט קבע כי תניית השיפוט בתל אביב להכרה אינה צודקת והינה מקפחת ומנוגדת לעקרון תום הלב. כמו כן, התביעה נגד המבקשת ניתנה להפרדה מהתביעה נגד שאר הנתבעות, שכן התביעה נגדה היא תביעה חוזית ופשוטה המבוססת על פוליסת הביטוח, ואילו התביעה נגד האחרות היא נזיקית ומורכבת. לבסוף, נדונה טענת המחיקה בשל העדר עילה כלפי המבקשת, לאחר שנקבע כי המבטחת הרשמית היא חברה אחרת המופיעה בפוליסה, אך הוחלט שלא למחוק את הכתב טרם בירור מעמדה המקורי והאם יש צורך בתיקון התביעה. בית המשפט הביע ביקורת על החלפת התביעה לבית משפט רגיל במקום עתירת התביעה לתביעות קטנות, תוך הדגשת הצורך לפי חוק בהוגנות ובהתחשבות במאפייני התביעה וכיצד יש לנהלה בדרך היעילה וההוגנת ביותר.
תוצאה: בית המשפט דחה את בקשת המבקשת למחיקת התביעה או להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית, אך הורה להפריד את הדיון בין המבקשת לבין הנתבעות האחרות. כמו כן, לא מחק את כתב התביעה נגד המבקשת טרם בירור מעמדה המדויק וציין כי יש לבחון אפשרות תיקון התביעה.
מילים: ~1825 3. בקשה למחיקת התביעה על הסף ו/או להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית
ת"א 3814-97 2.6.1998
בית משפט השלום
כב' שופט
י. עמית
שרביט סוכנות נסיעות
ב"כ: עו"ד פ. מוזר
לוי
ב"כ: עו"ד ע. שילוני וח. חלאילה
תקציר AI: התובעים הגישו תביעה נגד המבקשת ועוד שלושה נתבעים נוספים לאחר שנפגעו במהלך חופשה באי במיורקה. המבקשת היא חברת ביטוח, הנתבעת השנייה בפוליסה, והתביעה כלפיה נסבה על אחריותה לפצות את אחד התובעים בעקבות נזקי גוף. המבקשת הגישה מספר בקשות הכוללות מחיקת התביעה בשל חוסר סמכות מקומית, הפרדת הדיון בינה לבין שאר הנתבעים, ומחיקת כתב התביעה מחוסר עילה. בית המשפט דן בטענות, ובראשם תניית שיפוט ייחודית האוסרת העברת הדיון מתל אביב, תוך התייחסות לחוק חוזים אחידים ועקרון תום הלב. נקבע כי תניית השיפוט, אף שהיא חוקית בדרך כלל, בפועל מקפחת את התובעים מאחר שהם מתגוררים ומבצעים את הרכישה במרחק משמעותי מתל אביב, ולכן לבית המשפט כוח לקבוע כי הדיון יתקיים במקום נוח והוגן יותר. בהתאם לכך, נדחתה בקשת המבקשת למחיקת התביעה או העברתה. בנוסף, השופט המליץ על הפרדת הדיון בין התביעה החוזית נגד המבקשת לבין התביעה הנזיקית נגדם הנתבעים האחרים, עקב הבדלי טבע הדיונים והעובדות. לבסוף, בית המשפט דן במעמד המבקשת בתביעה ודרש הבהרות האם היא מייצגת גם את חברת הביטוח הממשית, תוך שמירה על זכות התובעים לתקן את כתב התביעה בעניינם. השופט הביע ביקורת על הגשת התביעה בבית משפט רגיל במקום בבית המשפט לתביעות קטנות, והורה על קיום ישיבת קדם משפט למתן פתרונות ליעול התיק.
תוצאה: הבקשות למחיקת התביעה ולעברת הדיון לתל אביב נדחו, הוכרע שיש להפריד בין הדיון בתביעה נגד המבקשת לבין יתר הנתבעים, וניתן לתובעים אפשרות לתקן את כתב התביעה. הדיון יתקיים בבית המשפט במקום המגורים של התובעים, וההליך ימשך בהתאם להנחיות בית המשפט.
מילים: ~1729 4. שאלת תוקפו של חוזה ביטוח שנכרת לאחר התרחשות האירוע הביטוחי
ת"א 5270-95 3.6.1998
בית משפט השלום
כב' שופט
י. עמית
נסאר ליביא מעארבה
ב"כ: עו"ד ח. ג'רבוני
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. יאסין חאתם מוצטפא
ב"כ: עו"ד י. ויסל
תקציר AI: בתביעה זו התובעת דרשה תגמולי ביטוח בגין נזק שנגרם לרכבה. הנתבעת טענה כי אין חובה לשלם מאחר שהביטוח נחתם לאחר מועד התאונה, בהתאם לסעיף 16(א) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981, הקובע כי חוזה ביטוח לכיסוי סיכון שכבר חלף בעת כריתתו הוא בטל. המרכזי בשאלות המשפטיות היה מיהו האחראי להעביר את הנטל להוכיח אם מקרה הביטוח אירע לפני או אחרי כריתת החוזה. השופט דן בכך כי נטל ההוכחה להוכיח שמקרה הביטוח לא התקיים טרם כריתת החוזה מוטל על המבוטח, משום שמדובר בתנאי מיקדמי לכריתת החוזה. עובדות המקרה הראו כי הרכב ניזוק ביום מסוים והבקשה לביטוח נמסרה רק לאחר מכן, תוך תשלום הפרמיות בשיקים דחויים. התובע נמנע מלזמן לעדות את סוכן הביטוח ולא דיווח על התאונה בזמן הנתבע, והשמאי הוזמן באופן פרטי ועל חשבון התובע. השופט מצא שמסכת העובדות מצביעה על כך שמקרה הביטוח אירע לפני כריתת החוזה ושכבר בעת כריתתו לא היה כיסוי ביטוחי. כמו כן, נפסק שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה הדרוש והטענה כי סוכן הביטוח מהווה שלוחה של הנתבעת נדחתה. לפיכך, התביעה נדחתה והמבוטחת חייבה בהוצאות המשפט ומסמכי הערכה נוספים.
תוצאה: בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי אין חובה לתשלום תגמולי ביטוח בשל כך שהביטוח נחתם לאחר אירוע הנזק; התובעת חויבה בהוצאות המשפט ופסק דין בהיעדר הגנה נגד סוכן הביטוח.
מילים: ~2396 5. עתירה ליתן צו מניעה האוסר על הבעל להכנס לדירת המגורים של המשפחה, במסגרת תביעה למזונות ומדור שקט
תמ"ש, בש"א 80200-96,240-98 9.6.1998
בית משפט לעניני משפחה
כב' שופט
יהושע גייפמן
פלונית ואח
ב"כ: עו"ד אריאל שריג
אלמוני
תקציר AI: בפסק הדין נדונה עתירה למתן צו מניעה האוסר על הבעל להיכנס לדירת המגורים של המשפחה. הבקשה מוגשת במסגרת תביעה למזונות ומדור שקט, ולא לפי חוק למניעת אלימות במשפחה. הובהר כי צווי הרחקה בדיני מזונות מתקיימים כל עוד זכות המדור מופרת עקב התנהגות הבעל. בעזרת תסקיר פקידת סעד, הובא מידע על אלימות מילולית קשה כלפי האשה והילדים, שגורמת למצוקה נפשית ופיזית משמעותית, כולל סימפטומים כמו גמגום, כאבי ראש וליקויי ראיה. בית המשפט הורה על הרחקת הבעל מהבית למניעת המשך הפגיעה.
תוצאה: צו מניעה זמני האוסר על הבעל להיכנס לדירת המגורים נשאר על כנו לתקופה של 4 חודשים, עם אפשרות לביטול מוקדם במידה ויקיים טיפול פרטני בהמלצת פקידת הסעד; הבעל נדרש לשלם הוצאות משפט.
מילים: ~4348 6. השפעה בלתי הוגנת
ע"א 6198-95 11.6.1998
בית המשפט העליון
כב' שופט
שטרסברג-כהן,טירקל,ביניש
1. שולמית יעקב
2. בתיה אסייג
3. יוכבד לוי
4. דבורה עדיקא
ב"כ: עו"ד ינובסקי מנחם
שרה בראשי
ב"כ: עו"ד שמיע ראובן
תקציר AI: המנוח, שז"ל, נפטר כשהותיר אישה מנישואיו השני ושבעה ילדים מנישואיו הראשונים והשניים. בידו צוואה מוקדמת מהשנה 1988 שנתנה את רכושו לילדיו בלבד, ללא חלק לאשתו, וצוואה מאוחרת משנת 1991, בה הוריש את רוב רכושו לאשתו ולבנו מנישואיו השניים, בעוד שאר ילדיו נותרו מחוץ לירושה. המערערות - בנותיו של המנוח מנישואיו הראשונים - התנגדו לקיום הצוואה המאוחרת בטענות כנגד תקינותה, בין השאר בשל השפעה בלתי הוגנת של האישה, מדובר באיש נפגע צלילות הדעת בעת החתימה, וטענה לפגם תאריכי בצוואה. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיהן ועורר כי מבחינת הסוגיה המרכזית - השפעה בלתי הוגנת - המערערות לא הצליחו להוכיח תלות יסודית או לחץ בלתי הוגן שיוביל לפסילת הצוואה. בית המשפט שקל את המצב המנטלי של המנוח, ניתוח מערכת היחסים בין הצדדים, וקבע כי בזמן עריכת הצוואה המנוח היה צלול דעת. לגבי הפגם בתאריך בצוואה (תיקון של חודש "יולי" ל"יוני"), נקבע כי מדובר בתיקון טעות דפוס שנעשה בפני המנוח, לא מהווה פגם מהותי החייב העברת נטל ההוכחה. בפסק הדין הוסבר כי על המתנגד להוכיח השפעה בלתי הוגנת, וכי פגמים צורניים שמורים לטעמי בית המשפט השונים בהתאם חומרתם, אך במקרה זה אין פגם מהותי בטקס הצוואה. למרות המשמעויות הכלכליות הקשות להן, המערערות לא הציגו ראיות מספיקות להרוס את אמיתות הצוואה. סיכום המשפט חוזר על עקרונות יסוד בדיני ההשפעה הבלתי הוגנת וצוואות, כולל חשיבות שמירת רצון המצווה, וההבדל בין השפעה רגילה להשפעה בלתי הוגנת. הערעור נדחה, והצוואה המאוחרת התקבלה וקוימה.
תוצאה: בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי הצוואה המאוחרת תקפה וקיימת, דחיית טענות המערערות באשר להשפעה בלתי הוגנת, אי כשירות המנוח לעריכת הצוואה, והפגם התאריכי שנחשב לפגם שולי ולא דרש העברת נטל הראיה.
מילים: ~5316 7. מתנה לעומת צוואה
ע"א 3601-96 11.6.1998
בית המשפט העליון
כב' שופט
שטרסברג-כהן, טירקל, ביניש
1. עמית בראשי
2. תמיר בראשי
ב"כ: עו"ד מרדכי בייץ
עזבון המנוח זלמן בראשי
ב"כ: עו"ד שמיע ראובן
תקציר AI: התובעת ערערה על פסק דין מקומי שקבע כי מסמכים שנחתמו על ידי המנוח זלמן בראשי ז"ל, בשנותיו האחרונות ובמצב בריאותי ירוד, להעברת מניותיו ונכסיו לחבריו הקרובים, אינם תקפים. המנוח סבל מדימנציה וממגבלות קוגניטיביות חמורות בעת החתימה, אשר השפיעו על יכולתו להבין את משמעות המסמכים ולגבש גמירת דעת משפטית. המסמכים כללו העברת 120,000 מניות בחברה שבבעלותו וכן חלקים מזכויות מקרקעין, שנועדו למנוע סכסוכים משפחתיים ולהבטיח ניהול תקין של החברה. מבלי שהיה מעורב הכנה או דיון בתוכנם, המנוח חתם על המסמכים במעמד חריג – במכונית, בזמן שהיה במצב נפשי לא יציב.
תוצאה: הערעור נדחה ופסק הדין המחוזי בוטל, נקבע כי המסמכים שנחתמו על ידי המנוח במצב קוגניטיבי ירוד אינם תקפים, בשל חוסר גמירת דעת ועילת עושק. הנכסים נשארים חלק מעיזבונו של המנוח.
מילים: ~10151 8. האם קיצור תקופת ההתיישנות כתוצאה משינוי הסיווג מעבירת עוון לעבירת חטא, חל "למפרע", היינו גם על עונש (אשר טרם הוחל בביצועו) שהוטל על העבירה לפני שינוי סיווגה מ"עוון" ל"חטא
בג"צ 1618-97 16.6.1998
בית המשפט העליון
כב' שופט
ש' לוין,א' גולדברג,ת' אור, א' מצא, י' קדמי, ד' דורנר, י' טירקל
יצחק סצ'י
ב"כ: עו"ד אילן בומבך
עיריית תל אביב
ב"כ: עו"ד רחל אביד
עו"ד יגאל אנושי
תקציר AI: פסק הדין עוסק בשאלת ההשלכות המשפטיות של שינוי בסיווג עבירות חניה מעבירות "עוון" לעבירות "חטא" בעקבות תיקון חוק העונשין משנת 1994. שינוי זה קיצר את תקופת ההתיישנות של העונשים המוטלים בגין עבירות אלו מעשר לשלוש שנים. העותר התמודד עם דרישות תשלום קנסות בגין עבירות חניה ישנות, וטען כי חלק מהקנסות התיישנו בעקבות קיצור תקופת ההתיישנות, ויש להחיל את שינוי הסיווג גם רטרואקטיבית על עונשים שהוטלו לפני שינוי הסיווג אך טרם בוצעו.
תוצאה: בית המשפט קבע, ברוב דעות, כי תקופת ההתיישנות של העונשים על עבירות החניה חלה לפי הסיווג החדש (כ"חטא") גם רטרואקטיבית, ולכן הקנסות שהוטלו על העותר לפני התיקון אך טרם ביצועם התיישנו, והעותר אינו חייב לשלם אותם.
מילים: ~2212 9. בקשה לרשות ערעור על פס"ד שניתן ע"י המחוזי שהותיר על כנו את צו עיכוב היציאה שהוצא כנגד המבקש
רע"א 4990-98 16.6.1998
בית המשפט העליון
כב' שופט
ש. לוין,ט. שטרסברג-כהן,י. טירקל
סדרס חיים
ב"כ: עו"ד שרון כהנא
מ"י
ב"כ: עו"ד דוד פורר
תקציר AI: בית המשפט דן בבקשת רשות ערעור על פסק דין שבו נדחה ערעורו של המבקש, מנהל יחיד ובעל מניות בחברות, לגבי צו עיכוב יציאה שהוצא נגדו בעקבות חקירת מס ראשונית שהחלה בשנת 1996. החקירה עסקה בטעויות ובהפרות מס, כולל קיזוז תשומות שלא כדין, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי. המבקש ביקש לבטל את צו עיכוב היציאה שהוצא כנגדו, תוך טענה שהצו מהווה פגיעה בחירותו וזכותו היסודית לעזוב את הארץ.
תוצאה: הערעור התקבל, צו עיכוב היציאה בוטל ותוקפו יפוג לאחר שלושה שבועות; המדינה תוכל להגיש בקשה חדשה עם ראיות מתאימות. המבקש זכאי לשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח.
מילים: ~1129 10. שאלת זכות עובד להמשיך לקבל "תוספת שטחים" ששולמה לו בטעות
דב"ע נז-1-3 18.6.1998
בית דין ארצי לעבודה
כב' שופט
ס' אדלר,י' אליאסף,ע' רבינוביץ
שלום טנג'י
ב"כ: עו"ד י. טיבי
בזק החברה הישראלי לתקשורת בע"מ
ב"כ: עו"ד ש. בכור
תקציר AI: בפסק דין זה נדון ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין האזורי בנצרת בעניינו של עובד בזק שטען לזכאות ל"תוספת שטחים" בגין עבודתו ברמת הגולן. העובד עבד ברמת הגולן החל מחודש אפריל במסגרת לא בתקן המינהל האזרחי או הממשל הצבאי. בזק שילמה לו תוספת זו מאז תחילת עבודתו עד אפריל 1994, אז הופסק התשלום. בזק טענה כי היה מדובר בטעות וכי לא הייתה חייבת בתשלום. בפסק הדין בבית דין אזורי נקבע כי זכאות העובד מבוססת על חוזרי נציבות שירות המדינה וזאת בהתאם לסעיף 5 להסכם הקיבוצי של בזק. עם זאת, חוזר משנת 1989 של נציבות שירות המדינה קבע שתוספת זו תינתן רק לעובדים שהועסקו ברמת הגולן לפני דצמבר 1981, ולא לעובדים שהועסקו לאחר מועד זה. העובד החל לעבוד מאוחר יותר ולכן אינו זכאי. בית הדין האזורי קבע כי תשלום התוספת שנותר לאחר ביטול הזכאות נעשה בלי סמכות ולכן יש לבטל את התשלום שהופסק אך היה מוטעה לשלם אותו. בית הדין הארצי אישר את פסיקת בית הדין האזורי, לפיה העובד אינו זכאי לתוספת השטחים, מבטל את טענות קיומו של נוהג או תנאי מכללא לתוספת, ומציין כי אין מדובר בשינוי חד-צדדי אלא בהפסקת תשלום ללא זכאות. לפיכך, ערעור העובד נדחה.
תוצאה: הערעור נדחה; נקבע כי העובד אינו זכאי ל"תוספת שטחים" כהגדרתה בחוזרי נציבות שירות המדינה והסכם הקיבוצי.
  1. «
  2. 49
  3. 50
  4. 51
  5. 52
  6. 53
  7. 54
  8. 55
  9. 56
  10. 57
  11. 58
  12. 59
  13. »