חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

חיפוש פסקי-דין

שנה את הקריטריונים לחיפוש
חיפוש קונטקסטואלי:
חיפוש עפ"י פרטי פסק דין:
גורמים:
חיפוש טקסט בתוך מסמך:
חיפוש לפי אזכור חקיקה:
:טווח תאריכים מבוקש
-
חיפוש נושאי (בפסקי דין מסווגים בלבד):
סידור תוצאות:
מילים: ~4389 1. פסק-דין בתיק ע"א 4192/99
ע"א 4192-99 פסק-דין 12.10.2000
בית המשפט העליון
כב' שופט
המשנה לנשיא ש' לוין,י' טירקל,א' ריבלין
1. אבישג אברהם (קטינה)
2. טובה אברהם
3. אברהם אברהם
ב"כ: עו"ד פלג יעל
ש.ר.ב. שירותי רפואה ובריאות בע"מ
ב"כ: עו"ד גניהר אוריאל
עו"ד אמיר לב-ארי
עו"ד ירון רז
תקציר AI: המערערות והמערער הגישו תביעה נגד בית החולים וקופת חולים עקב רשלנות רפואית בטיפול בלידת תינוקת שנולד בניתוח קיסרי אלקטיבי מוקדם מדי, דבר שגרם לשיתוק מוחין מלא. בית המשפט המחוזי קבע כי התרשל בית החולים בהערכת גיל ההריון, בעיקר בשל הסתמכות שגויה על מידע שגוי שנמסר על ידי האם, שהובילה לקביעת מועד הניתוח מוקדם מדי. נקבע כי לטובה, האם, חלק באשם בהיעדר מעקב ראוי ובהעברת מידע לא מדויק, כשיעור הרשלנות מחולק שליש לטובה ושני שלישים לבית החולים. בנושא הקשר הסיבתי בין הרשלנות לשיתוק המוחין, בית המשפט המחוזי קבע כי הנזק היה קיים לפני הלידה ולכן אין קשר סיבתי בין רשלנות בית החולים לבין השיתוק. המערערים ערערו וטענו כי הנזק נגרם לאחר הלידה בעקבות מצוקה נשימתית ופגות. הערכאה העליונה דחתה את פסיקת בית המשפט המחוזי בנוגע לקשר הסיבתי, וזאת לאחר שדנה בחוות דעת רפואיות סותרות ובהיעדר צילום בדיקה מסוימת. בית המשפט העליון קבע כי יש להניח כי הנזק התרחש לאחר הלידה ומשכך קיימת אחריות רפואית על התרשלות בית החולים. כמו כן שונה חלוקת האחריות והוחלט כי חלק טובה הוא מחצית, לא שליש בלבד. הפסק בוטל והוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעת סכומי הפיצויים. כל צד ישא בהוצאותיו.
תוצאה: פסק הדין של בית המשפט המחוזי בוטל; נקבע כי בית החולים התרשל ויישא באחריות לנזק שנגרם לאחר הלידה, והאחריות תחולק שווה בין בית החולים לטובה, האם; הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעת הפיצויים.
מילים: ~977 2. הליכי גביית מזונות לאחר שנתיים
תמ"ש 32910-99 12.10.2000
בית משפט לעניני משפחה
כב' שופט
שאול שוחט
ד.ש
ב"כ: עו"ד יצחק הדר
1. ט.א
2. א.ש. - קטין
ב"כ: עו"ד איליה וייסברג
תקציר AI: פסק הדין דן בבקשה להוצאת צו הוצאה לפועל על פסק דין מזונות שניתן בין הצדדים בשנת 1995, בו המערער חויב בתשלום מזונות לבנו. המערער התאגד כנגד הביצוע וניהל מספר הליכים להגנת טענותיו, בהן טען שלא נמסרו דוחות תשלומים, כי המשיבה נישאה מחדש ובעלה נושא במזונות, וכי בשל עזיבת המשיבה לקנדה נפגעו זכויות הביקור של הילד, ולכן אין מקום לחייבו במזונות. יו"ר ההוצאה לפועל דחה את התנגדויותיו כלשונן, וקבע כי המשיבה עדכנה את החוב ולטענות המערער אין ממש. בהמשך טען המערער כי החוק חל עליו רק אם לא ניתן אישור בית המשפט להפעלת פסק הדין לאחר שתי שנים ממועד קבלתו, מכוח סעיף 11 לחוק המזונות, וכי הוא כאב יהודי, בעוד הילד טאטרית-מוסלמי ואינו יהודי, ולכן הדין האישי העברי אינו מחייב אותו במזונות. השופט דן בשאלת קיומו של דין אישי החייב במזונות, והגיע למסקנה כי הדין העברי אינו מחייב אב יהודי במזונות ילד מנוכריה ועל כן תחולנה עליו הוראות חוק המזונות, לרבות סעיף 11. עם זאת, הובהר כי פסק הדין ניתן בהסכמה ולכן ניתן לו תוקף לפי חוק המזונות. אף על פי זאת בעניין תחולת סעיף 11 נקבע כי ניתן לגבות מזונות שהחל דרכם לפני פחות משנתיים מתאריך ההגשה להוצאה לפועל, אלא אם ניתנה רשות מראש מבית המשפט. לפיכך, נקבע כי הוצאה לפועל על חוב מזונות ששייך לתקופה של קטנה יותר משנתיים מיום הגשת הבקשה תקפה, אך לגביית מזונות מעבר לכך יש צורך ברשות מיוחדת. בהתאם לכך, הוחלט לבטל את ההליך לגביית מזונות לתקופה של יותר משנתיים שלא ניתנה בקשר לה רשות. כמו כן, הורה בית המשפט לעדכן את יתרת החוב בהתאם והטיל על המשיבה לשלם הוצאות משפטיות.
תוצאה: הערעור התקבל חלקית; ביטול הליכי גביית מזונות לתקופה שקדמה לשנתיים מהגשת הבקשה להוצאה לפועל ונכונות להמשיך בגביית מזונות לתקופה שלא חרגה משנתיים. همچنین יש לעדכן את יתרת החוב ולהטיל על המשיבה הוצאות משפט.
מילים: ~5701 3. תביעה לתשלום דמי תיווך
ת"א 000365-95 12.10.2000
בית המשפט המחוזי
כב' שופט
ד"ר פלפל דרורה
הושנג משיאן
1. זאוס השקעות בע"מ
2. אופיר אחזקות בע"מ
3. גרנית הכרמל נכסים (1993) בע"מ
תקציר AI: התובע, מתווך ובעל ניסיון של למעלה מ-20 שנים, טען כי פנה אליו מנכ"ל חברת זאוס בבקשה למצוא קונה או שותף לפרויקט משרדים בתל אביב. תוך ניהול מו"מ עם חברות מהקבוצה של בנק הפועלים, הועבר מידע בין הנתבעות השונות, ובשלב מסוים הופיע מתווך נוסף מטעם קבוצת הבנק. התובע טוען כי היה הגורם היעיל בקישור הצדדים וזכאי לשכר טרחה, אך הממונה על התמונה הוא שהסכם מיוחד נחתם בין זאוס לבין חברות אחרות בקבוצה, לאחר שהנתבעות5ו-6 פרשו מהמשך המו"מ. הוכח כי המו"מ היה במתחם של חברות הבנק אך לא הוסבר במלואו מדוע הנתבעות5ו-6 פרשו, והמידע אודות המו"מ זלג לצדדים אחרים. בית המשפט ציין כי החוזה לתיווך דורש שהמתווך יהיה הגורם היעיל וקבע כי התובע לא היה זה שסיים את המו"מ או שידריך אותו עד סופו, וכן קבע כי המו"מ המשיך במקביל עם צדדים אחרים. ביחס לנתבעת זאוס נקבע כי לא ניתן היה לקבוע עיסקה שונה מהצעה ראשונית, אלא שהמו"מ התנהל במגוון אופציות כוונתן להקמת הפרויקט, ולכן התובענה נגד זאוס נדחתה. לגבי הנתבעות5ו-6 נקבע כי הן הפרו את חובת תום הלב בכך שלא הודיעו לתובע על הפסקת המו"מ ועל המשך המשא ומתן עם חברות אחרות, למרות שלא היה מניע חוקי לשמור על סודיות מוחלטת. אודות הנתבעת הבנק, נדחתה התביעה, מאחר שהתובע לא הציג ראיות לקיומו של קשר ישיר או עקיף בין הבנק לבין המתרחש בתיווך, והתובע לא הצליח לתמוך בטענותיו ביחס לפיקוח הבנק ומעורבותו. הפגיעה שנגרמה לתובע הייתה בשלב שהנתבעות5ו-6 לא הודיעו לו על המשך המו"מ עם צדדים אחרים, ולכן בית המשפט קיבל חלקית תביעה זו וקבע כי שכר הטרחה שניתן היה לקבל עומד על סכום של כמחצית הסכום ששולם למתווך שהחליף את התובע במו"מ, יחד עם הוצאות ושכר טרחה. בית המשפט גם קבע שכל צד ישא בהוצאותיו לגבי הנתבעות3ו-4 וזאוס.
תוצאה: התביעה נדחתה כלפי חברת זאוס והבנק. התביעה התקבלה רק נגד הנתבעות5ו-6 בהתאם להפרת תום הלב ונקבע כי הן חייבות בתשלום שכר טרחה וחלק מההוצאות לתובע. כל צד אחר ישא בהוצאותיו.
מילים: ~3512 4. קיזוז מס תשומות
עמ"ה 005600-98 12.10.2000
בית המשפט המחוזי
כב' שופט
ד. ביין
אקריא לי בע"מ ואחרים
ב"כ: עו"ד רנאטו יאראק ואח
אגף המכס ומע"מ חיפה
ב"כ: עו"ד י.גלייטמן
תקציר AI: פסק הדין עוסק בערעור שהוגש על ידי כונס נכסים של חברה ציבורית בהליכי כינוס נכסים, המבקש החזר מס תשומות עבור שנות 1994-1995 בסך של כ-152,138 ש"ח. הכונס טוען כי חברת קש שהוקמה ונוהלה על ידי בעלי החברה הציבורית ביצעה עסקות אמיתיות עם החברה הבת, וכי מס התשומות ששולם אינו משקף את המצב האמיתי. מנגד, רשות המע"מ טוענת כי החשבוניות שהוצאו היו פיקטיביות ושלא בוצעו בבית עסקאות אמיתיות בין החברות, וכי פעילות חברת הקש נועדה להסוות פעילות כלכלית ולהזיק למערכת המס. בית המשפט התייחס להחלטה קודמת על הרמת מסך בין החברות, שקבעה כי הן מהוות גוף משפטי אחד ודחה את הטענות שהמערערת אינה רשאית להגיש את הערעור מטעם החברה הבת. בית המשפט התרשם כי קיימת סתירה בהגשת הערעור בשל ההכרה שהעסקאות היו פיקטיביות אך יחד עם זאת דרישת החזר מס התשומות מבוססת על קיומן. נקבע כי לא ניתן לצפות מהמערערת לקבל החזר מס תשומות עבור עסקאות שלא בוצעו בפועל, וכי סעיף 50 לחוק מע"מ המסדיר חיוב בכפל מס אינו חל במקרים כגון אלה מאחר שמס העסקאות כבר שולם על ידי החברה. בסופו של דבר נדחה הערעור, תוך שחוייב הכונס בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד לרשות המע"מ.
תוצאה: הערעור נדחה; לא הוחזר מס התשומות לחברת הקש מאחר שהחשבוניות היו פיקטיביות ולא התקיימו עסקאות אמיתיות, והכונס נדרש לשלם הוצאות ושכר טרחה.
מילים: ~1353 5. גרימת מוות ברשלנות לתינוקת בת שנתיים
ע"פ 923-00 12.10.2000
בית המשפט המחוזי
כב' שופט
מ. לינדנשטראוס,ש. ברלינר,י. דר
מחאמיד ראסם
מדינת ישראל
תקציר AI: בפסק דין זה, נפסק כי המערער הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לאחר שפגע בילדה בת שנתיים שכונתה "המנוחה" תוך כדי נהיגה ברכבו המסחרי בשפרעם. בניתוח הראיות, נמצא כי המערער נהג בנסיעה איטית אך לא עצר את רכבו כאשר הבחין בילדים על הכביש, דבר שהביא לפגיעה במנוחה ממקום שבו היא עמדה בצד שמאל של הכביש. המערער טען כי נהג בזהירות מירבית, עצר וקיווה כי הילדה לא תיגרם לה פגיעה, אך השופט דחה טענה זו וחיזק את ממצאי התביעה. נקבע כי המערער היה צריך להתחשב בנוכחות הילדים ולנהוג בזהירות מוגברת, במיוחד כאשר ילדים קטנים ושקועים במשחקים קרובים לכביש. כמו כן, הוזכר כי גם התרשלותה של דודתה של הילדה ששמרה עליה לא פוטרת את המערער מחובת הזהירות המוטלת עליו כנוהג. בפסק הדין נשקלה חומרת הרשלנות, הנסיבות בהן נהג המערער, והקשר בין פעולותיו לבין מותו המיידי של הילדה. לצד זאת, בית המשפט התחשב ברשלנות הפוטנציאלית של הדודה במסגרת גזר הדין אך שמר על ההרשעה כנגד המערער. בעקבות כך, נדחתה טענת הערעור והושארה בעינה הרשעתו של הנהג.
תוצאה: הערעור נדחה וההרשעה בעבירת גרימת מוות ברשלנות נשארה בעינה.
מילים: ~1353 6. ערעור על גזר דין בעניין גרימת מוות לקטינה
ע"פ 000948-00 12.10.2000
בית המשפט המחוזי
כב' שופט
י. דר
פואז נדאף
מדינת ישראל
תקציר AI: המערער הורשע בבית משפט השלום בעכו בגרימת מוות ברשלנות, לאחר שפגע בילדה בת שנתיים בעת שנהיגה ברכב מסחרי ביישוב שפרעם. האירוע התרחש כאשר הילדה שיחקה בצדו השמאלי של כביש פנימי ברוחב 2 מטר בלבד, ליד שני ילדים אחרים. בהתאם לעדות העיקרית, אם הילדים לקחה את בנה לצד ימין של הכביש, בעוד הילדה נותרה בצדו השמאלי, והמערער המשיך בנסיעה איטית מבלי לעצור, פגע בילדה בגלגל השמאלי האחורי של הרכב, שגרם למותה במקום. המערער הכחיש את גרסת התביעה וטען כי עצר את הרכב וחיכה עד שלקחו את הילדים מהכביש, ואף טען שהילדה גוללה מתחת לגלגלי הרכב מכיוון שפחדה מהמכות שאמה של אחד הילדים נתנה לו. בית המשפט דחה את גרסת המערער וקבע כי הקביעה העובדתית היא שהילדה נפגעה בצדו השמאלי של הכביש, מה שהוביל להרשעתו ברשלנות. בית המשפט התחשב בנסיבות ובכך שהמערער לא פעל בזהירות המרבית כפי שנדרש בו, במיוחד לאור העובדה שהילדים שיחקו בקרבת הכביש והמערער ידע על נוכחותם. פסק הדין הדגיש כי נהג מחויב להיות דרוך במיוחד בנוכחות ילדים תוך התחשבות באפשרות לרשלנות מצדם. טענות ההגנה בדבר רשלנות הדודה והשגות אחרות נדחו ככל שלא פטרו את הנהג מחובתו להיזהר. בסופו של דבר נדחתה הערעור וההרשעה נשארה בעינה.
תוצאה: הערעור על ההרשעה נדחה וההרשעה בעבירת גרימת מוות ברשלנות הותרה בעינה.
מילים: ~1884 7. חבות הנתבעת מכוח פוליסה או בשל התרשלות שלא יידעו את המבוטח על שינוי במיגונים הנדרשים
ת"א 007296-98 12.10.2000
בית משפט השלום
כב' שופט
יעקב צבן
חנן מלול
ב"כ: עו"ד ר. כהן
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ
2. משה שטיינברג
ב"כ: עו"ד ח. כהן
עו"ד ג'ומי
תקציר AI: התובע הגיש תביעה כספית מביטוח בעקבות גניבת רכבו מסוג G.M.C בשנת 1998, בטענה לדרישת פיצוי בסך 142,429 ש"ח הכולל שווי הרכב, פרמיות שנרצו, הוצאות ונזקים. הנתבעת הראשונה היא חברת ביטוח שהנפיקה את הפוליסה, והשני הוא סוכן הביטוח. התובע טען כי על הנתבעים לפצותו מכוח הפוליסה או בשל התרשלות במידע לגבי דרישות מיגון.
תוצאה: התביעה נדחתה. הנתבעים – חברת הביטוח וסוכן הביטוח – פטורים מחבות בשל הפרת תנאי המיגון בפוליסה. התובע ישא בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של הנתבעים.
מילים: ~825 8. התנגדות לקיום צוואה מכח סעיפים 22ג', 26, 30, ו- 35 לחוק הירושה
בש"א עז 1607-98, בש"א 4273-98 12.10.2000
בית המשפט המחוזי
כב' שופט
ח. פיזם (סגן נשיא
1. עזבון המנוח ישראל (פינקו) גולדשטיין ז"ל
2. פני נחום גולדשטיין
ב"כ: עו"ד טנוס
עזבון המנוח פינקו גולדשטיין
תקציר AI: במקרה זה, הוגשה בקשה לקיום צוואתו של המנוח, המיוחסת אליו מ-1994, הכוללת גם נספח שחלק בלתי נפרד מהצוואה. הצוואה נחתמה בנוכחות שני עדים, בהם עורך הדין שייצג את המנוח. המתנגדים לבקשה טענו במפורש כי בשל מצבו הרפואי והנפשי של המנוח בזמן חתימת הצוואה הוא לא היה במצב נפשי תקין לקבל החלטות מודעות וכי הוא הושפע שלא כדין מחברי המשפחה המצויינים כנהנים בצוואה, תוך טענות לאיומים, הונאה והפעלת לחץ בלתי הוגן. כמו כן, הועלו טענות כי המנוח לא הבין את הנוסח בעברית ואינו דובר את השפה.
תוצאה: הבקשה לקיום הצוואה התקבלה, כל טענות ההתנגדות נדחו, ונכפה תשלום הוצאות משפט על המתנגדים. צו קיום צוואה יונפק לפי הצוואה שנערכה בשנת 1994.
מילים: ~184 9. בקשת התובע להורות לנתבע להפקיד את שכ"ט המומחה מטעם התובע בקופת ביהמ"ש
ת"א 3496-98 12.10.2000
בית משפט השלום
כב' שופט
אורית אפעל גבאי
צ'ונה משה
ב"כ: עו"ד ג. גרינבוים
יצחק ידיד
ב"כ: עו"ד ג. מאק
מילים: ~898 10. בקשה להאריך מועד להגשת תצהירי עדות ראשית
ת"א 3113-99 12.10.2000
בית משפט השלום
כב' שופט
ישעיהו שנלר
ד"ר ישראל אשל
ב"כ: עו"ד כהן
חברת אוקיאניה מחקרים ימיים בע"מ ואח
ב"כ: עו"ד גוטמן
תקציר AI: התובע הגיש תביעה כספית בסך 200,000 ש"ח נגד הנתבעות בטענה כי לפי הסכם שנחתם בינו לבין הנתבעות בשנת 1995, התחייבו הנתבעות לשלם לו עמלה של 1% מהתקבולים על עבודות חפירה בנמל במצרים, אך לא שולמה לו עמלה זו ולא קיבל דיווחים כנדרש. הנתבעות הכחישו את טענות התובע למעט עצם קיומו של ההסכם וטענו שהעבודות שבוצעו אינן קשורות לנושא ההסכם. לאורך ניהול ההליך התקיימו דיונים, הוגשו בקשות לדחיית מועד הדיונים והארכות להגשת תצהירים מטעם התובע והנתבעות, בין היתר בגלל אילוצים של נציגי הצדדים, אך כן נקבע כי השאלה המרכזית היא פרשנות הסעיף בהסכם לגבי תשלום העמלה, והאם היא חלה רק על העבודות הראשוניות או גם על עבודות המשך. בית המשפט הדגיש את חשיבות התנהלות תקינה ויעילה בהליכים המשפטיים, סירב להאריך מחדש את מועדי הגשת התצהירים עקב עיכובים חוזרים מצד התובע, וציין כי לא הוגשה בקשה מתאימה בהתאם לתקנות סדר הדין. בית המשפט הדגיש את הצורך שההליך יתנהל במהירות ובמועד שנקבע, תוך שמירה על האינטרס הציבורי וסיים את פסיקתו בדחיית בקשת התובע לדחיית הדיון.
תוצאה: בית המשפט דחה את בקשת התובע להארכת מועד להגשת תצהירים ולדחיית הדיון, וקבע כי על התובע להתקדם בהליך בהתאם למועדים שנקבעו ללא מתן ארכות נוספות.
  1. «
  2. 282
  3. 283
  4. 284
  5. 285
  6. 286
  7. 287
  8. 288
  9. 289
  10. 290
  11. 291
  12. 292
  13. »