חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: פסק הדין דן בתיק פלילי בו המדינה ייחסה לנאשמים עבירה של החזקת סם מסוכן (סעיף 7) ועבירות נוספות של הסתייעות ברכב לפשע, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר. האירוע התרחש בנסיעה בכביש בין שתי יישובים כאשר הנאשמים נסעו במכונית ואחד מהם פיזר אבקה המכילה הרואין על הכביש סמוך למחסום משטרתי. הנאשמים נמלטו מהמחסום במהירות ונכנסו לתאונה עם רכב משטרתי. המשטרה תפסה כמות זעירה של הרואין ברכב, והמדינה מבססת את כתב האישום על עדויות שוטרים, ראיות חפציות, ואימרות החוץ של הנאשמים. אחד העדים, רס"ר אפרגן, תיאר את המעקב והאירועים, כולל השלכת חומר החשוד כסם. הנאשמים הכחישו כל קשר לסמים וטענו לחשד בראיות. הנאשם השני הכחיש שראה השלכת סם ומסר גרסאות סותרות. נתקלו גם בהבדלים בעדויות השוטרים בנוגע למכונית אדומה שנעה לפני האודי.

תוצאה: הנאשמים הורשעו בעבירות החזקת סם מסוכן ובסיוע בבריחה והפרעה לשוטרים בתנאים המפורטים, על סמך אמינות הראיות והעדויות שנוסחו בפסק הדין.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובעים, בני משפחה שהשתתפו בתכנית הימורים על משחקי כדורגל, טענו כי זכו בפרסים משמעותיים שהוענקו להם שלא כדין בעקבות סירוב הנתבעות לשלם. הנתבעים, בהם מנכ"ל המועצה להסדר ההימורים בספורט וגורמים נוספים, פרסמו במספר הפעמים ברדיו ובעיתונות האשמות כי התובעים ניסו להונות את הגוף האמון על ההימורים, וכי טופס הזכיה שלהם לא הגיע ואינו תקף. לטענת התובעים, הפרסומים שיקריים ופוגעניים, והם הגישו תביעה נגד לשון הרע. בברור הראיות נקבע כי הנתבעים לא ביססו את טענותיהם להונאה בראיות מוצקות, וכי הפרסומים כי התובעים הם "גנבים" וחקירת המשטרה שלא מצאה הוכחות נחשבים לשון הרע המכוון להשפיל ולפגוע במוניטין התובעים. הנתבעים ניסו להשתמש בהגנות שונות כגון אמת בפרסום, תום לב והגנה על עובד ציבור, אך אלו נדחו על ידי בית המשפט משום שהאשמות והפרסומים חרגו מהסביר ואף כללו השמצות בלתי מוצדקות. ניכר כי הפגיעה בשמם הטוב הייתה חמורה, והורע במיוחד עקב פרסום נרחב, גם אם נזק כספי עקיף לא הוכח. בית המשפט קבע כי הנתבעים, בעיקר מנכ"ל המועצה, פגעו בתובעים בלשון הרע ופטור רק נתבעים אחרים בתיק.

תוצאה: התביעה נגד מנכ"ל המועצה נגדו הוכרזה לעובדת לשון הרע התקבלה, והנתבעים חויבו לפצות את התובעים בסך כולל של 120,000 ש"ח, ועוד הוצאות משפט; התביעה נגד גורמים אחרים נדחתה ללא חיוב בהוצאות, תוך הוראה כי ניתן לערער בתוך 45 יום.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: הערעור שהוגש מטעם המדינה טרם החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לגבי שחרור בערובה של נאשם שהוגש נגדו כתב אישום בגין רכישת והחזקת נשק גנוב, כולל שני תת-מקלעים מסוג עוזי, אשר נגנבו מבסיס חיל האוויר. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הנאשם לשחרור בערובה עם תנאי מעצר בית בבית קרוב משפחתו, למרות אופיו החמור של העבירה וסיכון בטחוני פוטנציאלי. על אף הראיות לכאורה הקושרות את הנאשם לעבירות חמורות, בית המשפט המחוזי אימץ את הצעת ההגנה לתנאי חלופת מעצר, כל זאת לאחר שנעשה תסקיר מבחן שהצביע על היעדר הרשעות קודמות ויכולת של המשפחה לפקח עליו. המדינה טענה בערר כי שחרור הנאשם מהווה סכנה ממשית לציבור, במיוחד כאשר כלי הנשק לא אותרו והשותפים לעבירה עדיין לא נתפסו. המדינה ציינה כי במקרה כזה יש להימנע ממתן חלופת מעצר, שכן קיים סיכון שהנאשם ישמר קשר עם שותפיו וימשיך לפעול בדרכים העלולות לסכן את הציבור. בית המשפט המחוזי קבע כי יש להקשיח את תנאי השחרור אך לא מצא מענה מספק לחלופת מעצר כזו. בעקבות הערר, קבעה הערכאה המאשרת כי הנאשם מהווה סיכון ביטחוני משמעותי, וכי תנאי מעצר בית עלולים לא למנוע ממנו לשמור על קשרים שיסייעו להסתיר את כלי הנשק. כתוצאה מכך, הובהר כי הנאשם אינו אמין ולא ניתן להסתמך על נאמנות משפחתו כדי להבטיח את שמירת תנאי השחרור, והוחלט לתקן את ההחלטה ולהורות על מעצרו עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.

תוצאה: הערר התקבל, החלטת בית המשפט המחוזי לעניין שחרור בערובה בוטלה, והנאשם הורה להישאר במעצר עד לסיום בירור משפטו.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: הבקשה מתמקדת בהוראת סעיף 8 לקוד הקרקעות, במסגרת הפקעה לצרכי מימוש תוכנית תוואי דרך הקישון המחברת את חיפה לנתיבי הקישון והקריות. ההודעות על הפקעה פורסמו, והעבודות נמצאות בעיצומן סמוך לחלקות הקרקע. המשיבים טוענים כי ההפקעה מנוגדת לסעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבניה, האוסר על הפקעת חלק ממגרש אם פוגע בשווי יתרת המגרש, וכי יש לאפשר פיצוי מתאים או הפקעה מלאה של הנכס. עם זאת, השופט קבע כי המבנה הגדול שבקרקע לא נפגע ואין פגיעה משמעותית בשווי יתרת הנכס. ההפקעה נעשית בעיקר בשטחים פחות תפעוליים של החלקות, והטענות לפגיעה מהותית אינן מתקבלות, מה שמלווה בביקורת על פסק הדין בדרישה להוכחת נזק חמור במיוחד. הושגה הסכמה כי הפיצויים בסך כ-130,000 דולר יועברו מיד עם קבלת החזקה, והמשיבים חויבו בהוצאות משפט. נקבע גם כי במהלך העבודות תאפשר כניסה אחת לרכב כבד לשטח התפעולי מאחורי המבנה, ובמידה ולא יסוכם אחרת, תתקיים ישיבה נוספת בעניין.

תוצאה: הוועדה הורתה למסור את החזקה בקרקע להמשך ביצוע העבודות למרות טענות המשיבים לפגיעה בשווי המגרש, תוך הסדר לכיסוי הפיצויים בסך כהוגן, והטילה על המשיבים תשלום הוצאות משפט שניתן לקזז מהפיצויים.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובעים, זוג המתגורר בדירה ברמת-גן, טענו כי הנתבעים, אב ובתו, הפרו הסכם לרכישת דירתם. ב-1997 נחתם זיכרון דברים בין הצדדים, בו הוסכם על מכירת הדירה בסכום מוגדר, אך לא פורטו בו תנאי התשלום, שהוסכם כי יוסכמו בנוכחות עורך דין. ממשיכה בהליך, הוכן הסכם מכירה על-ידי עורך הדין שנבחר בהסכמת הצדדים, אך ההסכם לא נחתם. הנתבעים נכחו בפגישה לקראת החתימה עם שיק בנקאי, בעוד התובעים לא התייצבו, עם סיום המו"מ בהודעת התובע שהוא לא מעוניין בעסקה.

תוצאה: התביעה נדחתה; זיכרון הדברים וההסכם שלא נחתם לא הובילו להתחייבות חוזית, ונתבעים פטורים מחובת פיצוי, כאשר התובעים נדרשים לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: המערערת הגישה ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, לאחר שהמשיב לא הגיש עיקרי טיעון במועד, מה שמקנה זכאות למערערת לפסק דין לפי כתב הערעור ללא צורך בדיון נוסף. המשיב פנה לבית הדין הרבני בבקשה לעכב פקודת מאסר שהוצאה נגדו בגין חוב. בית הדין הרבני הורה לעכב את ביצוע פקודת המאסר ודרש הסדר תשלומים עם המשיב, אך עתירה התעוררה בדבר סמכות בית הדין לקבוע החלטות בנושאי הליכי הוצאה לפועל. פסק הדין בחן את התחום הסמכותי של בית הדין הרבני ומצא כי בית הדין חרג מסמכותו בכך שדן וביקר הליכים שנמצאים בתחום סמכות הוצאה לפועל, המנוהלים על ידי ראש ההוצאה לפועל ולא בבית הדין הרבני. השופט מסר כי הליכים אלה אינם חלק מסמכויותו של בית הדין הרבני גם לא לפי סעיפי החקיקה המחייבים אותו ולכן החלטותיו בנושא נחשבות חסרות נפקות. הדרך הנכונה לטיפול בחוב היא באמצעות פנייה לראש ההוצאה לפועל, על פי חוק ההוצאה לפועל סעיפים 69 ד-ה, אשר הינו גוף מוסמך לדון בהסדרי תשלומים ולקבוע תנאים לעיכוב הליכים כמו פקודות מאסר. כך, כל ניסיון של בית הדין הרבני לעכב הליכים בדרך של החלטה עצמאית הינו מעשה פסול ובלתי חוקי. סופו של דבר, התקבלה הערעור ובוטלה החלטת ראש ההוצאה לפועל שהושפעה מפסק הדין של בית הדין הרבני, והמשיב חייב לשלם שכר טרחת עורך דין למערערת.

תוצאה: הערעור התקבל, הוחלט כי בית הדין הרבני חרג מסמכותו בטיפול בנושאי הוצאה לפועל; החלטת ראש ההוצאה לפועל בוטלה, והמשיב חויב בתשלום שכר טרחה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובענה הוגשה על דרך המרצת פתיחה על ידי בני זוג שרכשו דירה מחברה קבלנית, אשר נתקלו בקשיים ברישום הזכויות על שמם במקרקעין. התובענה הופנתה תחילה לשלושה משיבים – שתי רשויות מס ורשם המקרקעין – ולאחר מכן צורפה החברה הקבלנית כמשיבה נוספת. התובעים ביקשו פסיקה הצהרית כי הם בעלי הזכויות בנכס, כי כל צו עיקול מאוחר להערת האזהרה שנרשמה לטובתם בשנת 1994 בטל, וכי על רשם המקרקעין לרשום את הנכס בבעלותם המלאה והייחודית, וכן כי רשויות המס ימסרו טפסי רישום לבקשתם. המדינה טענה כי החברה הקבלנית חייבת סכום משמעותי של מסים, ובראשם מס שבח שהטילה המדינה על החלקה. נרשמה הערת אזהרה לטובת התובעים בשנת 1994 על החלקה עצמה, ולא על הדירה הספציפית, ועליה נרשמו עיקולים מאוחרים לזכות רשויות המס. התובעים טענו כי יד ההערה גבוהה מיידי העיקולים ולכן העיקולים בטלים. בית המשפט דן בשאלות מורכבות הנוגעות להבדלים בין סוגי מיסים – מס רכוש נחשב "מס המגיע על מקרקעי הסרבן" ולפיו זכויות המדינה הן בעדיפות ראשונה גם ללא רישום – לעומת מס שבח, מס הכנסה ומע"מ שאינם מקנים שעבוד ללא רישום. נקבע כי הערת האזהרה מהווה "שעבוד" לפי חוק גביית המסים ומקנה זכויות קדימות על פני העיקולים של מס שבח, מס הכנסה ומע"מ שנרשמו לאחריה, אך לא ביחס למס רכוש. בנוסף, נקבע כי אין די בהוכחות שהזכויות של התובעים רשומות נכונה, וכי הדירה כנראה אינה רשומה כיחידה בפני עצמה במקרקעין. על כן, תביעה להצגת זכויות בעלי-זכויות נדחתה. עם זאת, נפסק כי עיקולי רשויות המס המגיעים בעקבות מס שבח, מס הכנסה ומע"מ, שנרשמו לאחר ההערה, נדחים בפני ההערה. לגבי מס רכוש, ההערה נדחית בפני העיקולים. הובהר כי עניינם של התובעים יידון במסגרת הסדר כולל עם כונס הנכסים, וכי תשלום המס רכוש צריך להינתן באופן יחסי בהתאם לשטח הדירה שנרכשה. לעניין המשיבה הרביעית, חברת הבנייה, הוחלט למחוק את התביעה נגדה ולא לדחותה, כדי לא לחסום דרכי פעולה עתידיות לתובעים בגינה. כל צד נושא בהוצאותיו.

תוצאה: תובענה נדחתה בחלקה כלפי רשויות המס ורשם המקרקעין, כאשר צו עיקולים שנרשמו לאחר הערת האזהרה מ-1994 נדחים בפני הערה זו לגבי מס שבח, מס הכנסה ומע"מ. התביעה נגד החברה הקבלנית נמחקה, אך לא נדחתה סופית, על מנת לאפשר לתובעים לנקוט צעדים נוספים בעתיד.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית המשפט התכנס לדיון בבקשה למתן צו הגנה במסגרת חוק למניעת אלימות במשפחה עקב התנהגות של בעל כלפי אשתו ובני משפחתה. האישה טענה לאלימות פיזית בעבר מצד בעלה, וכן לניהול כלכלי בעייתי שכלל אי העברת כספים לצרכי הבית ותגובות אלימות מילוליות ואיומים כשהעלתה נושאים כלכליים. האירוע שהוביל להגשת הבקשה היה גילוי של משיכת סכום כספי משמעותי מהחשבון המשותף ללא ידיעת האישה וחשש מפורענות בעקבות זאת. למרות שפעולות האלימות הפיזית לא היו תכופות ואירועים עברו זמן רב, ניכרה במבקשת מצוקה פסיכולוגית שנגרמה בעיקר עקב ההתנהגות הכלכלית הלקויה של המשיב וההתפרצויות הזעם שהגיעו גם לאלימות מילולית ואיומים. בית המשפט ציין כי ויכוחים כלכליים בין בני זוג אינם בהכרח מצדיקים צווי הרחקה אך במצבים בהם קיימת התעללות עקבית ופגיעה פסיכולוגית, יש מקום לצווים מעין אלה. העדות של המשיב הכחישה את האירועים האלימים אך זו לא נתקבלה במלואה לנוכח הוכחות סותרות והיסטוריה אלימה. בנוסף לפסק הדין, בית המשפט הפנה את הצדדים ליחידת סיוע לייעוץ ולפתרון סכסוכים מתוך כוונה למנוע חזרה על האירועים ולהביא להסכמות, כולל נושאי כלכלה ומשמורת במידת הצורך. הצו שניתן הוא לתקופה של 30 יום, במהלכה מצפים ליישוב הסכסוכים.

תוצאה: צו ההגנה נותר בתוקף ל-30 יום נוספים, המשיב הועבר למנוחה מחוץ לבית, והצדדים הופנו ליחידת סיוע במטרה לנסות להגיע להסכמות ולמנוע צורך בצווים נוספים או הליכים משפטיים.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית המשפט דן בעבירות של יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים שביצע נאשם, שהתנהג כבלדר שהעביר סם מסוג "אקסטזי" מבלגיה לארצות הברית וכן העביר כספים בין המדינות וישראל. למרות שהכמות המדויקת של הסם לא הוכחה, הובהר שמדובר בכמות גדולה לצרכים מסחריים. הנאשם הוכרז כסוחר סמים לפי הפקודה המתאימה. שני הצדדים הציגו גזרי דין לתיקים מקבילים שניתנו למעורבים אחרים בפרשה, כולל עונשים של שלוש עד ארבע שנות מאסר לבלדריות והקלים יותר לשאר המעורבים בגיוס בלדרים, מה שמביא לדיון טענות סנגוריה להשוות בין חומרת העונשים. בית המשפט התרשם כי גזרי הדין שהובאו אינם מחייבים שינוי, מאחר שהעונשים לתיקים אלו נקבעו במסגרת עסקאות טיעון ותוך התחשבות בנסיבות אישיות שונות שלא בתיק הנוכחי. בית המשפט הבהיר כי למרות שעליו להחמיר בעונש כלפי מגייסי בלדרים, יש להתחשב בכך שהבלדר אמנם מפיץ את הסם ומחויב לענישה משמעותית. הנאשם הכחיש את המיוחס לו ולא הביע חרטה, ולמרות זאת נקבע כי תפקודו הנורמטיבי והשירות הצבאי הם נסיבות מקלות מסוימות. בית המשפט גם קיבל את בקשת החילוט של רכב הרשום על שם הנאשם, שהמקורות הכספיים לרכישתו לא הוסברו. לבסוף, נגזר על הנאשם עונש מאסר כולל שישה שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל, ותנאי לשנתיים נוספות. תקופת מעצרו הקודמת נוכה מהמאסר הכולל. צוין זכות הערעור לבית המשפט העליון.

תוצאה: הנאשם נשפט לשישה שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים בפועל, ומורשע בסחר סמים וחילוט רכב שבבעלותו; יוכל לערער על ההחלטה בתוך 45 יום.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: הפסק הדין דן בערעורים שהוגשו על גובה הפיצוי שנפסק לנפגע תאונת דרכים במסגרת תביעה לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בבית משפט השלום נקבע כי התאונה אינה תאונת עבודה, ועל בסיס חוות דעת רפואית נקבעה נכות צמיתה של 10% בגין פגיעות אורטופדיות. נקבע פיצוי כספי כולל עבור כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הפסדי שכר בעבר ולהמשך, בהם סכומים גלובליים שנקבעו במאות אלפי שקלים. המבטא העיקרי של הצד השני הוא מחלוקת על הפסדי ההשתכרות לעבר ולעתיד, כאשר החברה המבטחת טוענת כי הנפגע לא עבד בשלושת החודשים שקדם לתאונה וכי לא היה צפוי להתחיל לעבוד לפני תחילת פרויקט חדש, ולכן יש להפחית מפיצוי ההפסדים, ואילו הנפגע טוען לזכאות לפיצוי גבוה בהרבה, על בסיס השכר הממוצע במשק ולמשך תקופה עד גיל פרישה. בעניין סיווג התאונה, נדחתה הטענה כי מדובר בתאונת עבודה מכיוון שנסיעת הנפגע לא התקיימה לצורך עבודה בהתאם לממצאי בית המשפט והערכת אמינות העדויות. בית המשפט דחה את טענות החברה בהפחתת הפיצוי אך הפחית במעט את סכום הפיצויים שנפסקו לנפגע, בהיקף של 30,000 ש"ח, בהתחשב בכך שהנפגע לא היה מוגבל לחלוטין ויכול היה להמשיך לנהל את החברה שלו לאורך זמן. בנוסף, הפסק דין קובע התשלום של הוצאות ועתירות שנלוות לעוררת.

תוצאה: בית המשפט העליון דחה את ערעור החברה לביטוח במידה, אישר את הפיצויים שהועמדו לנפגע למעט הפחתה בסך 30,000 ש"ח שסוכמה בפסיקה, ואישר את דחיית טענת התאונה כתאונת עבודה. כמו כן, הוטלו הוצאות ועוגנו תנאי תשלום שכר טרחת עורך דין.

לצפייה לרכישה הזדהה