חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: התובע, שעובד בחברת הלברו לטיפול בפסולת רפואית וביולוגית, הגיש תביעה לקבלת מענק עבודה מועדפת לפי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי. החברה מסווגת כעסק המספק שירותי פינוי והשמדה של פסולת רפואית וחומרים מסוכנים, והבקשה למענק נדחתה בטענה שמדובר בשירות ולא בייצור תעשייתי. התובע מבצע עבודות הכוללות הפעלת מכשיר אוטוקלאב לעיקור וסטריליזציה של פסולת רפואית, מיון ואריזה של פסולת חומרים מסוכנים ושמירת ניקיון במפעל.

תוצאה: התביעה התקבלה; התובע זכאי למענק עבודה מועדפת, והנתבע יחויב לשלם הוצאות בסך 500 ש"ח.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בסעיפי פסק הדין מתוארת תאונת עבודה בה נפגע התובע בנפילתו מגובה במהלך מילוי תוף בנחושת בעבודתו במפעל "תמנע בע"מ". התובע תבע את מעבידתו, חברת ביטוח המגן כמבטחת המעבידים, וחברת הביטוח "כלל" כמבטחת המנוף עפ"י חוק הפלת"ד. בסיכומיה הדיונים התקבלה הסכמה בין הנתבעות למזער מחלוקות בנושא הפיצויים המגיעים לתובע, והדיון התמקד בחישוב הנזק והנכות שהגיעו לתובע.

תוצאה: בית המשפט פסק פיצויים לתובע בגין נזקי גוף והפסד השתכרות בסכום כולל של כ-1.3 מיליון שקלים לפני הפחתה בתשלומי הביטוח הלאומי. לאחר הפחתה וחלוקה בין הנתבעות, נפסק לתובע סך של כמאה אלפי שקלים לכל אחת מהנתבעות בנוסף לשכר טרחת עורך דין ומע"מ. הפיטורים של התובע ממפעל "תמנע" לא נקבעו כקשורים סיבתית לתאונה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: ביום התאונה, טכנאי טלפונים עובד בבזק הגיע עם עוזרו לבית פרטי בירושלים לביצוע תיקון שכלל מתיחת חוט טלפון מגג הבניין. הסולם שסופק לו על ידי בזק לא היה מתאים לעלייה לסולם הברזל שהוביל לגג. בשל כך השתמש בסולם עץ של הלקוח, אשר נשבר במהלך העלייה בסולם זה כשאחז בכליו ביד השמאלית. בעקבות כך לא נפל אלא הצליח לאחוז בסולם הברזל ביד ימין, תוך שגרם לפציעה. הנתבעים בבניין שהיו השוכרים לא היו מעורבים בפעולה ולא נרשמה ידיעה אישית לגבי האירוע. הממונה על הבטיחות בבזק העיד שנוהל הבטיחות מאפשר שימוש בסולמות רק מאושרים אך אין איסור מפורש על שימוש לסירוגין בסולם לקוח. על פי אנשי ההגנה, הממונה הישיר גם נהג במקרים דומים, דבר שמלמד על המדיניות בפועל. נקבע כי סולם בזק שהיה ברשות הטכנאי באורך 3 מטר, שהורחב ל-5 מטר, לא הספיק כדי להגיע לגג הבניין שעומקו בין 6 ל-7 מטר. בזק לא דאגה לווידוא מראש שהסולם מספק את תנאי העבודה, ולא הדריכה או פיקחה בצורה מספקת את העובד במשימה זו. טעותו של הטכנאי הייתה שימוש בסולם הלקוח במקום לבקש סולם מתאים מבזק, אך מדיניות החברה והעובדה שגם הממונה עשה זאת מספקת הבנה. לכן, נדרשה חלוקת אחריות בין הצדדים: בזק נושאת באחריות הגבוהה יותר (75%) והטכנאי באחריות משנית (25%). הנתבעים האחרים לא נשאו באחריות. כמו כן הועלתה הטענה שהטכנאי טיפס עם כלי עבודה ביד, אולם עדויות הוכיחו שזהו נהוג ולא חריג בעבודה. החלטה זו ניתנה כפס"ד חלקי, כאשר המשך הדיון יעסוק במומחים רפואיים עקב חוות דעת סותרות.

תוצאה: בזק חויבה באחריות לתאונה בשיעור 75% והטכנאי בשיעור 25%. התביעה נגד נתבעים אחרים נדחתה, ויש לקיים המשך הליכים רפואיים. בזק תשלם לתובע הוצאות משפט.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובעים, שותפים בעסק לפיתוח תשתיות, הגישו תביעה נגד חברה ופרטיים ההנהלה שלה, בגין שיקים בסך כולל של 41,322 ש"ח שנמשכו על ידי החברה ולא שונתו. על השיקים, במקום המיועד לחתימת המושך, הוטבע חותמת החברה אך שם החברה היה משובש, כשחלק ממנו הושמט (המילה "ת"א"). התובעים טענו כי בשל השיבוש בשם החברה על השיקים, יש להחיל אישית את האחריות על מנהלת החברה שחתמה על השיקים בהתאם לסעיף 99 לפקודת החברות. הנתבעת טענה כי השם הוטבע נכון במקום המיועד לחתימת המושך, ולא נעשה הטעיה כלשהי לתובעים, ולכן אין לה חבות אישית. בית המשפט בדק את הוראות סעיפים 98 ו-99 לפקודת החברות והתבסס על פסיקה קודמת, לפיה כל שיבוש בשם החברה המוטבע על שיקים או מסמכים המאפשרים תביעה כספית, מטיל חבות אישית על המנהל או נתון המשרה שחתם על המסמך. אין תלות בכוונה זדונית או בהטעיית הצד השני. כמו כן, ההלכה מחמירה ומטילה חבות אישית גם על שינוי שוליים בשם החברה. מבחינת ההלכה, די בה בשיבוש שם החברה כדי להטיל חבות אישית על מי שהוציא וחתם על השיקים מטעמה. לפיכך, הורתה השופטת לחייב את הנתבעת בתשלום מלוא סכום השיקים, בפירעון כולל ריבית והצמדה, וכן בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין.

תוצאה: הנתבעת הוחלט לחייב אישית לתשלום מלוא סכום השיקים והשיבוש בשם החברה קבע אחריות אישית בשל ההפרה החקוקה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: מדובר בתביעה לביטול פסק בוררות ביניים שניתן במחלוקת בין שותפים לשעבר בשותפות עורכי דין שהוקמה בשנת 1979 ופוטרה ב-1998. המחלוקת עסקה בעיקר בשווי חלקו של הנתבע ברכוש, ברווחים ובמוניטין של השותפות. התובעים טענו כי הבורר חרג מסמכותו בדברים הנוגעים להסכם שותפות קודם ושלא הובאה להם ההזדמנות להעלות טיעונים ארוכי טווח, בעיקר בנוגע לאופן חישוב שווי המוניטין הרלוונטי. הבורר קבע כי שווי המוניטין הוא נכס בשל השותפות וכי הנתבע זכאי לזכות יחסית בסך של 23%. עם זאת, הושם דגש על כך שהדיון בסעיפים כספיים הנוגעים להסכם שותפות קודם היה מחוץ לסמכותו, ולכן אותם סעיפים בוטלו. לגבי נושא המוניטין, התקבלה טענה כי הבורר לא אפשר מספיק דיון ועל כן הוחלט להחזיר נושא זה להשלמת טיעונים בפני הבורר. כמו כן, נקבע שמועד פירוק השותפות הוא 31/12/98 והוחלט כי הבורר יוכל לחזור על הערכת דרכי ההתחשבנות העתידית. התובעים ביקשו גם להחליף את הבורר אך בקשה זו נדחתה. פסק הדין כלל אישור חלקי לפסק הבוררות תוך ביטול סעיפים חורגים וסדרי דין להשלמת דיון בנושא חישוב המוניטין. בנוסף הוטל תשלום הוצאות על הנתבע בסך 7,000 ש"ח עם אפשרות לעיכוב ביצוע תשלום זה עד לקבלת פסק דין סופי.

תוצאה: בית המשפט דחה את בקשת ביטול פסק הבוררות ככל שהיה מוצדק, בטל את ההחלטות שהועברו מחוץ לסמכות הבורר והורה להשיב את הדיון בנושא חישוב המוניטין להשלמה בפני הבורר. בקשת התובעים להעביר את הבורר נדחתה, חלק מפסק הבוררות אושר וכך נקבעו הנושאים לסיום ההליכים וצווי התשלום.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: במסגרת הערעור נדונה טענת המבקשים על הבאת שיקים שסורבו במסגרת חוק שיקים ללא כיסוי. המבקשים ניהלו חשבון בנק ללא מסגרת אשראי, כשחשבון נוסף שלהם אושר במסגרת אשראי שונה. המבקשים טענו כלפי מספר שיקים בסכומים שונים שסורבו על ידי הבנק על אף שהיו סיבות להניח כי השיקים יכובדו, לרבות יתרות חסרות קטנות ופעולות זכות הקיזוז שבוצעו מחשבון למשנהו מבלי הודעה מוקדמת. העיר השופט כי אם הבנק לא קבע מראש כי יכבד שיקים חריגים, לא קיימת חובת משפטית עליו, וכי תום לב או הרגלים אינם יוצרים חובת כיבוד שיקים חריגים. נקבע כי השיקים שהובאו בסכומים של 445 ש"ח, 200 ש"ח ו-500 ש"ח اعتراضיהם נדחו, מאחר שלפי דפי החשבון היו הסיבות לסירוב לגיטימיות, וחריגות החוב עומדות על יסוד סביר ביחס לחוק. לגבי שני שיקים בסכומים 122 ש"ח ו-228 ש"ח שסורבו לאחר פעולת קיזוז שהשפיעה על יתרות החשבון, נמצא מקום לביטול הבאתם במניין השיקים, לאור היעדר הודעה מתאימה מצד הבנק שפגעה ביסוד הסביר של ההנחה ליתרת זכות. השופט קבע כי יש להבחין בין זכויות הקיזוז שבין הבנק ללקוח לבין החובות לפי חוק השיקים, וממילא יש להטיל על הבנק חובה להודיע ללקוח לאחר פעולת קיזוז. לא צוינה חובת תשלום הוצאות נוספות, והפסק דין ניתן בהעדר הצדדים.

תוצאה: הערעור נדחה ברובו פרט לשניים מתוך השיקים שסורבו (סכומים 122 ש"ח ו-228 ש"ח), והבאתם במניין השיקים בוטלה. הפיקדון הורה להעביר לבנק, אולם לא הוטלו הוצאות נוספות.

לצפייה לרכישה הזדהה

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בתאריך 12/07/98 אירעה תאונת דרכים ברחוב חנה סנש בראשון לציון, כאשר נהג מונית פגע בעגלת תינוקות שבה הייתה התינוקת ספיר יחד עם אמה, הולכת הרגל אריאלה סולומון. כתוצאה מהתאונה נגרמו לתינוקת חבלות קשות שכללו שברים בעצמות הגולגולת ודימום תוך מוחי, שדרש סדרת ניתוחים והותיר את הילדה כנכה קשה. כתב האישום ייחס לנאשם נהיגה רשלנית וגרימת חבלה של ממש בהתאם לפקודת התעבורה.

תוצאה: הנאשם הורשע בנהיגה רשלנית וגרימת חבלה של ממש לפי סעיפי פקודת התעבורה בעקבות תאונה בה נפצעו הולכת רגל ותינוקתה קשה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: פסק הדין דן בערעור נגד השומה המכרעת למיסוי היטל השבחה על מקרקעין בגוש מסוים שהחליפו ייעוד מחקלאי לתעשייה קלה בעקבות סדרת תוכניות תכנון ובניה. המחלוקת המרכזית הייתה בשאלה משפטית הנוגעת לייעוד המקרקעין לפי תוכנית יסודית ראשונית ולשאלה האם טבלאות האיזון שנערכו במסגרת תוכנית האיחוד והחלוקה מהוות יסוד לקביעת שווי המקרקעין טרם התוכנית המשביחה.

תוצאה: בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי טבלאות האיזון הן חלק מהתוכנית שיש להן משמעות לגבי שווי חדש של המקרקעין, אך לא לשינוי השווי היסודי לצורך קביעת מס ההשבחה. היטל ההשבחה ייקבע לפי הערך היסודי של המקרקעין לפי ייעודם המקורי (חקלאי), תוך אפשרות להתחשב בתשלומי האיזון כחלק מחישוב המס. לא התקבלו טענות המערערת לשינוי בערך היסודי ולמעשה השומה המכרעת תוקפה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התביעה כספית בסך 34,876 ש"ח התבססה על מסמך ממנו טען המבקש כי המשיב חב לו סכום של 15,000 ש"ח. לאחר שניתן פסק דין בהעדר הגנה, בוטל פסק הדין בהסכמה עם תנאים שונים. המשיב טען שאין חוב וכי המסמך מזויף. כבוד הרשם דרש הגשת תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחים במועד מוקדם. המבקש הגיש רק תצהיר ותצהיר של אחיו, ללא חוות דעת מומחה, ואילו המשיב צירף חוות דעת מומחה שקבעה כי ייתכן שהמסמך מזויף. ב"כ המבקש ביקש להצטרף חוות דעת מומחה כעדות השלמה סמוך לדיון, והתבקשה בקשה מסודרת לכך. בית המשפט הדגיש כי תקנות סדר הדין האזרחי מחייבות הגשת חוות דעת מומחים לפחות 20 יום לפני מועד ההוכחות, ושלולא תנאים מיוחדים לא תהיה אישור לאחר מכן. הכחשת חתימת המסמך מצד המשיב הייתה ידועה למבקש עוד לפני מועד ההגשה, ולפיכך יש להגיש את חוות הדעת במועד שנקבע, וכי המבקש לא פנה לבית המשפט לקבלת סעד לשיתוף פעולה מצד המשיב בנושא חוות הדעת. בהיעדר סיבה מיוחדת ובהתאם לתקנות, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בתשלום הוצאות למשיב.

תוצאה: הבקשה לצירוף חוות דעת מומחה לאחר המועד נדחתה, המבקש חייב בהוצאות למשיב, והתיק נקבע לדיון הוכחות במועד שנקבע.

לצפייה לרכישה הזדהה