חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: בפסק דין זה מדובר בבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה שיתייחס למצב הנפשי של המבקשת לאחר תאונת דרכים מיום 1/9/98, בה הייתה מעורבת וכתוצאה ממנה סבלה מעיות נפשיות. המבקשת טוענת שמצבה הנפשי היה יציב יחסית לפני התאונה, תחת השגחה וטיפול תרופתי, אך מאז התאונה חלה החמרה משמעותית שהובילה לאישפוז חוזר בבית חולים לחולי נפש. המוסד לביטוח לאומי הכיר בנכותה והעניק לה נכות צמיתה בתחום הפסיכיאטריה בשיעור של 100%, אך נדרש לבחון האם חלה החמרה נוספת עקב התאונה. השופטת החליטה למנות מומחה פסיכיאטרי מטעם בית המשפט שיבחן את השאלה האם קיימת החמרה במצבה הנפשי של המבקשת בעקבות התאונה, וכן את חומרי הרפואה הרלוונטיים שנמסרו לו, למעט חוות דעת מומחים אחרים. המומחה יגיש את חוות דעתו תוך 60 יום, כאשר לא יבצע את הבדיקה לפני חלוף 30 יום מיום החלטה זו. שכר המומחה ישולם בשלב זה על ידי הנתבעת, וההחלטה לגבי מי ישא בהוצאות תתקבל לאחר סיום המשפט. ניתנו הנחיות לצדדים למסור חומרים רלוונטיים ולהגיש חישובי נזק לאחר קבלת חוות הדעת.

תוצאה: בית המשפט החליט למנות מומחה פסיכיאטרי שיבחן את מצבה הנפשי של המבקשת ואת השאלה האם חלה החמרה במצב בשל תאונת הדרכים, והורה על מתן חוות דעת תוך פרק זמן מוגדר. שכר המומחה ישולם תחילה על ידי הנתבעת, וההחלטה הסופית בנוגע להוצאות תתקבל בסיום ההליך.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: המבקשת הגישה תביעה לסילוק יד ולתשלום דמי שימוש ראויים מהמשיב, לאחר שקיבלה יחד עם אחותה את זכויותיהן בדירה בתוקף צוואה. המשיב, שהתגורר בדירה עם האם המנוחה, לא פינה אותה ניגוד להתחייבותו בהסכם עם האם. המבקשת פנתה בבקשה ביניים לחיוב המשיב בתשלום דמי שימוש עוד לפני בירור התביעה המלא. בית המשפט ציין כי לרוב אין להעניק סעד סופי כבקשה זמנית, בייחוד בתביעות כספיות, אלא במקרים של צווי מניעה מסוג 'עשה' או 'לא תעשה'. בנוסף, הודגש כי למשיב טענות הגנה ראויות שנדונו והתקבלו בהחלטה קודמת, בה נפסלה בקשת המבקשת לפסק דין בהעדר הגנה. טענות ההגנה כוללות זכויות מחצי הדירה לפי כלל השיתוף והחזר השקעות שנתבע במסגרת טענת קיזוז.ּ בית המשפט קבע כי אף אם המשיב זכאי למחצית הדירה, חבותו לדמי שימוש בשאר המחצית אינה נפטרת, אך טענת הקיזוז לגבי השקעותיו עומדת כנגד תשלום זה. טענת הקיזוז, שלא פורטה בכתב ההגנה אך הובאה בתביעה נפרדת, יכולה לשמש כהגנה בתיק הנוכחי. אין לדחות או להתעלם מטענת הקיזוז במסגרת הבקשה לחיוב בתשלום דמי שימוש, מאחר שזו מהותה של טענת ההגנה. לפיכך נדחתה הבקשה לחיוב מיידי בתשלום דמי שימוש לפני בירור כל הטענות, והדיון הוגדר להמשך.

תוצאה: בית המשפט דחה את בקשת הביניים לחיוב מיידי בתשלום דמי שימוש, והורה על המשך הדיון בסוגיות המתחייבות, תוך התייחסות מלאה לטענות ההגנה והקיזוז.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בהחלטת בית המשפט נקבע כי יש לחייב את המדינה בתשלום הוצאות לעד שנקרא להעיד בזמן מסוים, אך מועד הדיון נדחה והמזכירות לא הודיעה לו על כך, מה שגרם לו לאבד זמן וכך נגרמה לו פגיעה כלכלית. השופט קבע סכום של 500 ש"ח לשם כיסוי הוצאות ופסד שכר עבור אותה ישיבה, תוך התחשבות ברשלנות של המזכירות שעשויה לצמוח לעילת תביעה נזיקית נגד המדינה. עם זאת, המזכירות החזירה את התיק בטענה שאינה רשאית לשלם סכום שמעל להוראות התקנות, הקובעות תשלום שכר בטלה של 50 ש"ח בלבד ליום התייצבות, סכום שלדעת השופט אינו סביר כלל ומנוגד למציאות הכלכלית. השופט הדגיש כי שכר הבטלה הנמוך פוגע בקניין של העדים, במיוחד כאשר מדובר באובדן יום עבודה מלא ולעיתים בתשלום נמוך משמעותית משכר מינימום. נקבע כי יש חשש לחוסר סבירות מהותית בתקנות ושעדות העדים נפגעת כתוצאה, ויש ללכת בזהירות לפני שפועלים לבטל את התקנות. השופט נתן הזדמנות לנציג היועץ המשפטי לממשלה לשכנעו שאין לנקוט בצעד ביטול התקנות, וצויין כי הדיון בנושא ייערך במועד מאוחר ללא צורך בהזמנת הצדדים.

תוצאה: בית המשפט ממשיך לבחון את סבירות תעריפי שכר הבטלה הקבועים בתקנות ומזמין נציג היועץ המשפטי לעמדת טיעון בעניין, מבלי לנקוט צעד ביטול בתקנות בשלב זה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובעת, חיילת משוחררת שעבדה כטלפנית מוקדנית במרכזיה של חברת החשמל בתל-אביב, תבעה את המוסד לביטוח לאומי לקבלת מענק עבודה מועדפת על פי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי. הנתבע דחה את התביעה בטענה שהעבודה אינה נחשבת לעבודה מועדפת או נדרשת, ומדובר בעבודה מקצועית שאינה כלולה ברשימת עבודות המעניקות זכאות למענק. התובעת הצביעה על חוברת שקיבלה מהביטוח הלאומי המפרטת עבודות בלתי מקצועיות המזכות במענק, שבה מצוינת חברת חשמל ללא הגבלות. כמו כן טענה שעובדים אחרים בתפקיד דומה קיבלו את המענק. לשם הוכחת טיב העבודה, העידה התובעת כי תפקידה כלל קבלת קריאות חירום וטיפול בבעיות של צרכנים ועובדי החברה. בית המשפט בחן את המונחים "עבודה מועדפת" ו"עבודה פקידותית" לפי תקנות החוק ופסיקה קודמת, וקבע כי עבודתה אינה נחשבת לפעילות פקידותית ומשכך עומדת בקריטריונים לזכאות למענק עבודה מועדפת. לפיכך, התביעה התקבלה והנתבע חויב לשאת בהוצאות השכר טרחה של התובעת.

תוצאה: בית המשפט קיבל את התביעה וקבע שהתובעת זכאית למענק עבודה מועדפת, ושלח את הנתבע לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: הערעור נדון בעקבות החלטת ועדת הערר של לשכת שירות התעסוקה בבני ברק, שקבעה כי סירובה של המערערת לקבל את העבודה שהוצעה לה בשל רצונה לטפל בילדיה בעצמה אינו סירוב מוצדק לפי חוק הביטוח הלאומי. העניין נוגע לעבודה שהוצעה במפעל טקסטיל הסמוך למקום מגוריה של המערערת, בשעות 07:00 עד 16:00. המערערת ציינה כי לא יכלה לקבל את העבודה משום שלא מצאה מטפלת לקטנים, והוסיפה כי אין תחבורה מכוללת לבית העבודה. עם זאת, הודה בדיון כי לא פנתה באופן פעיל למציאת מטפלת וכי לא חיפשה עבודה באופן ממשי לאחר קבלת ההפניה. נציג השירות טען כי סירובה לקבל את העבודה לא מוצדק, וכי היא לא נקטה במאמץ סביר ומבוסס כדי לקבל את העבודה שהוצעה לה. הפסיקה שהובאה על ידי הצדדים מדגישה כי "עבודה מתאימה" אינה מחייבת את המובטל לקבל רק את העבודה האופטימלית מבחינתו, ושעל המובטל להראות התנהגות של אדם המחפש עבודה בתום לב. במצב זה, הובהר כי העבודה שהוצעה תואמת את הכשרתה ומצב בריאותה, אך המערערת לא ניסתה או השקיעה מאמץ למציאת סידור לילדיה ולקבלה של העבודה. מסקנת בית המשפט היא כי מאחר והוצעה עבודה מתאימה בסמוך למקום מגוריה והמועמדת לא עמדה במאמץ ההכרחי לקבלה, יש לדחות את הערעור.

תוצאה: הערעור נדחה, והחלטת ועדת הערר נשארה על כנה.

לצפייה לרכישה הזדהה

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפסק הדין נדונה סוגיית זכאותה של עובדת לפיצויי פיטורים לאחר שפוטרה על רקע דיווח כוזב על פגישות עבודה. התובעת עבדה במחלקת טלמרקטינג וקיבלה שכר בסיס ותוספות על פי עמלות, אשר חושבו על פי דוחות שקיבלה עבור פגישות ועסקאות. הנתבעת טענה כי התובעת דיווחה על פגישות שלא התקיימו בפועל, והדבר התגלה בשני בירורים שונים שהניבו תוצאות דומות, דבר שהביא לפיטוריה. ביהמ"ש בחן את טענות הצדדים והחליט כי דיווח כוזב מהווה הפרת משמעת חמורה, אך במקרה זה מדובר במעידה חד-פעמית כאשר התובעת קיבלה קודם לכן הערכה חיובית מתמדת, ולכן לא נכון לשלול את פיצויי הפיטורים במלואם אלא להפחית אותם ב־50%. לגבי חישוב הפיצויים נקבע כי העמלות הן חלק מהשכר ויש להכניסן לתוך חישוב פיצויי הפיטורים, כי לא הוכח שהן פרמיה שאינה נכללת. בהתאם לכך, השכר הקובע לחישוב הפיצויים כולל שכר בסיס ועמלות. כמו כן, נדחתה דרישת התובעת לפיצויי הלנת פיצויים כיוון שקיומה של מחלוקת מהותית לגבי הזכאות לפיצויים. ניתנה התראה על זכות לערעור בתוך 15 יום.

תוצאה: בית הדין קבע כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים אך רק בחלקם, בשיעור של 50%, והורה על תשלום פיצויים על סך מסוים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. תביעה לפיצויי הלנת פיצויים נדחתה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: פסק הדין דן בנאשם, תברואן בעיריית תל אביב, שהועמד לדין על עבירות לקיחת שוחד, קשירת קשר לפשע, מירמה והפרת אמונים בעבודתו במחלקת ביקורת עסקים. הנאשם כפר באשמות וטען כי העד המרכזי במשפט, יוחאי, שותפו להפללה וציין סתירות בעדותו. עם זאת, ביהמ"ש קיבל את הודעות יוחאי שנמסרו במשטרה, ואילו עדותו בבית המשפט נחשבה לפחות אמינה. הראיות הוכיחו כי הנאשם קשר קשר עם יוחאי לדרוש ולקבל כספים מבעלי עסקים הזקוקים לרישיונות עסק. הוכח כי בוצעו מספר מקרים בהם העבירות התקיימו, לרבות בקפולסקי, נעלי אתי ועסק ברחוב השוק 19. בחלק מהמקרים אף נמצא כי הנאשם נהג במירמה והפרת אמונים כאשר תיעד דו"חות ביקורת חיוביים משקרים, למרות ליקויים משמעותיים שנמצאו בעת ביקורות חוזרות, כפי שבא לידי ביטוי בפרשה של מסעדת "הטרמינל". ביהמ"ש דחה טענות הגנה שונות ונתן משקל ראייתי גבוה לעדויות תומכות. בתיקים נוספים, בהם מסעדת "יונס" והעסק במזנון הפלאפל, לא הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר עקב סתירות וחוסר ראיות. הנאשם הורשע בעבירות לקיחת שוחד בשלושה אירועים, בקשירת קשר לביצוע פשע לעבירות שוחד, ובמעשה מירמה והפרת אמונים, ונוקה מעבירות שוחד בשלושה מקרים נוספים מחמת הספק.

תוצאה: הנאשם זוכה מחמת הספק בעבירות שוחד בשלושה אישומים, אך הורשע בעבירות לקיחת שוחד בשלושה אישומים, קשירת קשר לביצוע פשע והפרת אמונים לפי סעיפי החוק הרלבנטיים.

לצפייה לרכישה הזדהה

לצפייה לרכישה הזדהה

לצפייה לרכישה הזדהה