תתע"א 6232-04-15 מדינת ישראל נ' חמוד מוסטפא

בתיק זה הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בלא רישיון נהיגה, ועבירה נלווית של נהיגה ברכב בלא ביטוח.

המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית בהקשר לעבירה זו וביקשה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, פסילת ארוכה מקבלת רישיון נהיגה, קנס ועונשים נלווים.

הסניגור ביקש להסתפק בעונש צופה פני עתיד וטען כי יש לראות בקבלת רשיון נהיגה לאחר מועד העבירה משום שיקום הנאשם. לפיכך, ברוח תיקון 113 לחוק העונשין סבור הסנגור כי יש לראות בנאשם עבריין שהשתקם ולהקל מסיבה זו בעונשו. עוד טען הסנגור כי הטלת פסילה לתקופה שמעבר לשלושה חודשים תגרור סנקציה בידי רשות הרישוי.

עם כל הכבוד לטיעונו הנאה של הסנגור, אינני רואה בקבלת רשיון נהיגה לאחר מועד העבירה משום שיקום. העבירה שביצע הנאשם אינה אי החזקת רשיון נהיגה, אלא נהיגה בלא רשיון. אין מדובר במי שבעצם קבלת הרשיון חדל מהיותו עבריין, ואין לגזור גזירה שווה לענייננו מעניינם של מי שנגמלו משימוש בסמים או אלכוהול.

העבירה שביצע הנאשם היא למעשה התעלמות מהוראת החוק והרשויות האוסרות על נהיגה בלא רשיון. קבלת רשיון נהיגה לאחר העבירה אינה בגדר שיקום, בדיוק כפי שסיום תקופת הפסילה במועד המשפט, אין בה משום סיבה להקלת העונש על מי שנהג בעת שהפסילה הייתה בתוקף.

קבלת הרשיון תמנע עבירה של נהיגה בלא רשיון, אך לא עבירות דומות כגון נהיגה בזמן פסילה, או נהיגה בעת שהרשיון אינו תקף.

יש להבחין בהקשר זה בין מי שמעולם לא קיבל רשיון נהיגה, ובין מי שהחזיק בעבר ברשיון אך זה פקע מסיבה מסוימת. במקרה האחרון אהיה מוכן לקבל כי חידוש הרשיון והסרת המגבלה – שלעתים הינה טכנית בלבד – מהווה סוג של שיקום, אך לא כך הדבר לגבי מי שבמועד הרלוונטי היה בלתי מורשה לנהיגה כליל.

יתרה מכך, קבלת טיעוני הסנגור והקלה עם נאשמים בגלל קבלת רשיון בדיעבד תעביר מסר לציבור כי מי שהחל בלימודי נהיגה וצפוי לקבל רשיון רשאי להתחיל ולנהוג ברכב ואף יזכה להקלה בעונש מסיבה זו. המדובר במסר שגוי ופסול, שעלול להביא להרחבת העבירה. לפיכך אם אביא בחשבון הוראה אחרת של תיקון 113 לחוק, זו הקבועה בסעיף 40ז, הדבר עשוי להצדיק אף החמרה בענישה.