תתע"א 5024-02-15

מונחת על שולחני בקשה דחופה לביטול גזר דין בהיעדר ועיכוב ביצוע.

ביום 20/07/15 גזרתי על המבקש עונש של 24 חודשי פסילה בפועל, פסילה ל-3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים וקנס כספי בסך של 3000 ₪ וזאת בגין עבירה בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה וסעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

במסגרת הבקשה, נימק ב"כ המבקש את סיבת אי התייצבותו של המבקש לדיון בכך שביום הדיון חל חג אלפיטר של העדה המוסלמית והמבקש לא הגיש בקשת דחייה היות ורשם ביומנו תאריך שגוי של הדיון.

לטענת ב"כ המבקש, הענישה שהוטלה על המבקש חמורה יתר על המידה. מה עוד, שפסילתו של המבקש מלנהוג לתקופה של 24 חודשים תפגע קשות בפרנסתו של המבקש ובמשפחתו, שכן עיסוקו תלוי ברישיון הנהיגה.

המבקש לא דן ולא טען לגופה של העבירה.

ב"כ המאשימה הביעה התנגדות לבקשה וטענה כי גם אם חל חג ביום הדיון, לא טרח המבקש להגיש בקשת דחייה . יתרה מזאת, טענה ב"כ המאשימה כי לא נמצאו בבקשה נימוקים המצדיקים ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה ולאחר עיון בתגובת המדינה, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה וזאת לפנים משורת הדין.

המבקש לא טרח להגיש בקשת דחייה מפאת החג ואין ספק כי יש לראות זאת בחומרה.

גם טענתו לפיה, כתב מועד דיון שגוי ביומנו – אינה מהווה סיבה מוצדקת כשלעצמה לקבלת הבקשה. גם אם אכן חל חג אלפיטר ביום הדיון , רבים מהנאשמים ביקשו דחייה בבוא מועד וחלקם כן הגיעו לדיונים באותו יום , לכן גם אם אני נעתר לבקשה , יש מקום לחייב את הנאשם בהוצאות משפט