תתע"א 3578-03-14 מדינת ישראל נ' מידד

טענות המבקש

1.הוגשה בפניי בקשתו של המבקש לביטול כתב האישום שהוגש נגדו. עיקר הבקשה מבוסס על טענות המבקש וביניהם שהמשיבה לא הקפידה על מילוי חובותיה החוקיות וזאת בשל כך שהולך הרגל שלפי האישום לא נתן לו המבקש זכות קדימה אינו עד במשפט ופרטיו לא נלקחו על יד המשטרה.

בנוסף טען המבקש כי לא קיבל את כל חומר החקירה, והמבקש נאלץ להגיש בקשה לקבלו דבר שהיה כרוך בהוצאות רבות נוכח האזור המרוחק בו גר המבקש.

2.כן הוסיף המבקש בשל אירוע פעוט כזה של אי מתן זכות קדימה להולך רגל נאלץ המבקש להגיע לבית משפט לארבע ישיבות, וכי שום עונש שיטיל בית משפט אינו שקול כנגד העונש הכרוך בגרירת אזרח כזה פעם אחר פעם.

3.כן טען המבקש ל "זוטי דברים" כי בתמונה הכוללת של האירועים – המעשה המיוחס לנאשם אפילו היה מתרחש , בא בגדר זוטי דברים.

4.המבקש בבקשתו הרחיב בטיעוניו כי המשיבה לא המציאה חומר החקירה למבקש תוך זלזול בבית המשפט והדבר מוסבר על רקע ידע של נציגי המדינה כי בית משפט אינו צפוי לנקוט כלפי המשיבה בסנקציה ממשית. ב"כ המבקש לא הסתפק בכך אף טען כי ההיררכיה ביו בית משפט בנצרת לבין התביעה המשטרתית אינה אותה היררכיה, לה הוא רגיל כטענתו במקומות אחרים.

כן פירט המבקש בבקשתו כי נאלץ להגיע לדיון מיום 23.9.14 על מנת לקבל חומר החקירה. כמו כן היה על המשיבה להגיש תגובתה עובר לישיבת 20.10.14 והיא לא עשתה כן.

5.חרף העובדה שהמשיבה חויבה על ידי בית משפט בהוצאות על סך של 500 ₪ והיא לא שילמה אותם, עתר המבקש במסגרת בקשתו לחייב את המשיבה להעביר אישור על כך שהסכום בו חויבה הועבר לידי המבקש.

תגובת המשיבה: