תת"ע 9802-05-15 מדינת ישראל נ' שאשא

החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, קרי אי ציות להוראת שוטר.

מבוא

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות להוראת שוטר במדים, עבירה על תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

2. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 23.04.15 בשעה 01:15 לערך, לא ציית הנאשם להוראת שוטר במדים שהורה לו להזיז את רכבו, בכך שסירב להזדהות ולא נענה להוראת השוטרים לגשת לרכב . כך ציין השוטר את העובדות המתוארות בכתב האישום:

   "לא ציית להוראת שוטר במדים שהורה לך להזיז את הרכב שלך וסירבת להזדהות ולא נענית לשוטרים כשביקשו ממך לגשת לרכב שלך".

3. הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען כי לא יכול היה להזיז את הרכב שהיה תקוע כתוצאה מתקלה כלשהי. הנאשם הסביר כי הרכב שייך לחמו אשר נתקע במקום וקרא לו בכדי לסייע לו להמתין לגרר שאמור היה להזיז את הרכב. בנוסף, הנאשם טען כי כלל לא ידע כי השוטר פונה אליו ולכן לא התייחס לפניותיו.

   כך ציין הנאשם במועד מתן תשובתו לאישום: "לא יכולתי להזיז את הרכב הוא היה תקוע יש לי סרט וידאו שגרר בא לקחת, זה שהשוטר ביקש שאזיז, בהתחלה לא ידעתי שהוא מדבר אלי, מדובר ביום העצמאות חמי נתקע עם הרכב יצאתי לעזור לו ונתתי לו את הרכב שלי".

4. משכך הדיון נקבע לשמיעת הראיות בפני אשר במהלכו העיד מטעם המאשימה השוטר רס"ר איתמר קלדרון, אשר נהג בניידת וערך את ההזמנה לדין (להלן: "קלדרון"); ורס"ל אליהו מטלוב, השוטר אשר כרז לנאשם להזיז את הרכב (להלן: "מטלוב").

   מטעם הנאשם, העיד הנאשם בעצמו.

   דיון והכרעה

5. לטענת המאשימה אי ציות הנאשם מתבטא בשניים:

   האחד, בכך שלא ניגש לרכב כאשר התבקש על ידי השוטר לסור לרכבו ולהזיזו. לטענתה, לו היה הנאשם נשמע להוראות השוטרים, נכנס לרכבו ומזיזו, האווירה לא הייתה מתלהמת;

   השניה, בכך שסירב להציג תעודות.