תת"ע 8916-07-14 מדינת ישראל נ' ואנונו

בפניי בקשת ההגנה לקבל לידיה מכשיר הינשוף לצורך בדיקתו על ידי מומחה מטעמה, על מנת לבסס טענת הנאשם בדבר השפעת תרופת האינסולין על תוצאות בדיקת השכרות באמצעות מכשיר הינשוף.

עובדות המקרה בקצרה

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), ותקנה 169ב' לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

בבדיקת ינשוף שבוצעה לנאשם נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף עומד על 380 מיקרוגרם.

לטענת הנאשם קיימת סבירות שתוצאות הבדיקה באמצעות מכשיר הינשוף הושפעו מהעובדה שהוא מטופל באינסולין ועל כן לטענתו, רמת השכרות שהודגמה בבדיקה אינה משקפת את רמת האלכוהול בגופו, אולם לצורך ביסוס טענתו, הוא ביקש בטרם מתן תשובה לאישום, להגיש לבית המשפט חוות דעת מומחה מטעמו שיש בה כדי להוכיח את השפעת האינסולין על בדיקת השכרות באמצעות מכשיר הינשוף.

נעתרתי לבקשה לדחיית מועד הדיון על מנת לאפשר למאשימה להגיב בצורה מסודרת לטענות הנאשם, ובדיקת האפשרות האם ניתן למסור את המכשיר לבדיקה בידי מומחה מטעם ההגנה.

אציין כי הנאשם צירף לבקשתו מכתב של "המכון למדע פורנזי" חתום על ידי מנהל המכון, מר אבנר רוזנגרטן, לפיו קיימת הסכמה לקבלת המכשיר לבדיקה האמורה, או לחילופין לתיאום מועד לביצוע הבדיקה במשרדי המאשימה.

המאשימה הגישה תגובה מפורטת לפיה היא מתנגדת לבקשה. המאשימה טוענת כי אמינותו של מכשיר הינשוף כבר הוכרעה בפסיקה בפרשת עוזרי (ראו: ת"ת 1189/07 מדינת ישראל נ' עוזרי (פורסם בנבו, 07.03.10); עפ"ת 25457-04-10 עוזרי נ' מדינת ישראל(פורסם בנבו, 14.10.10) (להלן: "פרשת עוזרי").

עוד טוענת המאשימה כי אמנם המחוקק קבע כי הנאשם רשאי לעיין בכל זמן סביר בחומר חקירה ולהעתיקו, אולם אין הכוונה למסירת מכשיר אכיפה כלשהו לידיו של אזרח פלוני.