תת"ע 8803-01-15 מדינת ישראל נ' טסמה ארניאס

מבוא

1. הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

2. אציין כי כתב האישום ייחס לנאשם תחילה עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), אולם לאחר שמצאתי כי המאשימה לא הרימה את הנטל להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי בדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם נערכה בהתאם להוראות היצרן, הוא זוכה מעבירה זו והורשע כאמור בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

3. יוער כי במהלך דיון ההוכחות שמעתי את עדותו של ראש מעבדת מכשור אכיפה במשטרה– רפ"ק ארז כהן, לגבי משמעות התוצאה "הפרעות" והפעולה הנדרשת לביצוע לאחר הופעת תוצאה שכזו במכשיר הינשוף. בהתאם לעדותו, מעבדת המכשור במשטרה פנתה ליצרן מכשיר הינשוף, זאת בעקבות מקרה שנדון בפניי בעבר (תת"ע 6804-04-13 מדינת ישראל נ' קנטור ([פורסם בנבו], 12.05.15)), וקיבלה הנחיות חדשות לגבי דרך הפעולה במקרים דומים, אשר בעקבותיהם הוצאו הנחיות משטרתיות חדשות למפעילי הינשוף בהתאם להוראות מעודכנות מטעם היצרן.

   בהתאם למסמכים שהוגשו במהלך שמיעת הראיות ובהתאם להנחיות היצרן, קבעתי כי מעתה ניתן לסמוך על התוצאה המספרית המתקבלת לאחר קבלת התוצאה "הפרעות", זאת משנוכחתי לדעת כי אין מדובר בתקלה שמקורה במכשיר אם כי בסוג תוצאה אשר מחייבת דרך פעולה מסוימת ונותר לבדוק מכאן והלאה האם המפעילים בשטח פועלים בהתאם להנחיות היצרן שהופצו בחוזר הדרכה ליחידות השונות.

   במקרה ספציפי זה, משלא ידע המפעיל את ההנחיות החדשות ונוכח העובדה כי בוצעו על ידו פעולות שלא היה צורך בביצוען התעורר ספק שמא הוא לא פעל על פי ההנחיות החדשות ובוצעו על ידו פעולות שיש בהן כדי לפגום בדיוק התוצאה ולכן נותר ספק שמא אין תוצאות הבדיקה במקרה זה מעידות על רמת האלכוהול בגופו של הנאשם.

   על כן, הגעתי למסקנה כאמור שיש לזכות את הנאשם מעבירת הנהיגה בשכרות אולם לאור קיומם של מבחנים אובייקטיביים שהספיקו להרשעת הנאשם בעבירת נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים הוא הורשע כאמור בעבירה זו.

   מכאן לגזר הדין.