תת"ע 8698-08-14 מדינת ישראל נ' לשקר

להלן נימוקי החלטתי מיום 4.1.16 שלא לבטל את הכרעת הדין, אשר ניתנה בהיעדר הנאשמת ביום 19.11.15.

סקירת ההליכים והדחיות בתיק

עניינו של תיק זה הינו בעבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב מיום 16.8.14.

1. ביום 26.08.2014 הוגש כתב אישום בגין העבירה הנ"ל ונקבע דיון ליום 2.9.14.

   ביום הדיון, כפר הסניגור, בשם הנאשמת, בפני כב' סגן הנשיאה (כתארו אז), השופט צימרמן, במיוחס לה בכתב האישום, התיק הועבר למותב זה ונקבע בו דיון ליום 5.11.14.

2. עם תום דיון ההוכחות הראשון, נקבע התיק להמשך פרשת התביעה ליום 13.1.15 ולפרשת הגנה ליום 18.2.15.

3. יום טרם הדיון, (12.1.15) הגיש הסניגור בקשת דחיה בה ציין כי את מחלת עורכת הדין העובדת במשרדו ואת את מחלת בן משפחתו שלו ואשפוזו ואת שהייתו לצד מיטתו. בית המשפט קבע כי במועד הדיון הבא (18.2.15) תשמענה פרשת התביעה ופרשת ההגנה.

4. עם תום דיון ההוכחות, קבע בית המשפט את המשך פרשת ההגנה ליום 2.6.15 וציין: "הנאשמת מוזהרת בחובת התייצבות, והיא מוזהרת כי ניתן לשמוע עדים בהעדרה בישיבה הקרובה ובכל ישיבה נדחית.

5. ביום הדיון ביקש הסניגור: "מבקש לקבוע מועד נוסף. אני אגיש לבית המשפט בקשה מסודרת שמתעסקת במספר תיקים, ואני חושב שאנחנו צריכים לשמוע את אותם עדים לכמה תיקים. כמו כן, אני אעביר את הדיסק ואת התעודות הרפואיות למאשימה תוך שבוע ימים.". בית המשפט נעתר למבוקש וקבע את הדיון ליום 19.11.15.

6. ביום 11.11.15 הגיש הסניגור בקשה לדחיית מועד הדיון בה עתר לדחייתו בשל נסיעתו לאנגליה "בפרשת הינשוף", ציין כי כרטיסי הטיסה הובטחו לפני כחודש אך העניין הפך סופי בימים האחרונים. בית המשפט דחה את הבקשה בציינו כי מועד הוכחות נקבע בחודש יוני, כי הבקשה הינה כללית, לא פורטה דחיפות העניין ומדוע לא ניתן היה לתכנן את הנסיעה באופן שניתן יהיה לקיים את הדיון.