תת"ע 8527-07-16 מדינת ישראל נ' אבו חמיד ראסם

בפני בקשה לביטול פסק דין שנתתי בהיעדר המבקש ביום 19.09.16.

במסגרת פסק הדין הטלתי על המבקש את העונשים הבאים: קנס 1,000 ₪, פסילה של רשיון נהיגה ל- 3 חודשים, פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים וזאת בגין עבירה של פקיעת רשיון נהיגה מיום 07.12.201 , בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

לטענת ב"כ המבקש, במועד כתיבת הדו"ח, החזיק המבקש ברשיון נהיגה זמני תקף וכאשר קיבל בשלב מאוחר רישיון קבוע, הבין שהבעיה נפתרה ובשגגה לא התייצב לדיון בעניינו.

עוד נטען, כי הרישיונות הזמניים שקיבל המבקש נבעו מקנסות ששולמו ולכן הוא אוחז ברישיון תקף.

לסיום ציין כי המבקש כי הוא נהג אוטובוס, המתפרנס מרישיונו ואי ביטול פסק הדין יגרום לעיוות דין.

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה, מהטעם שהמבקש קיבל את ההזמנה לדין ביד ואם בחר שלא להגיע לדיון, היה עליו להודיע על אי התייצבות. כמו כן, ציינה ב"כ המשיבה כי אין זה המקרה אשר בגינו יש לפתוח שוב את שערי בית המשפט.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה ובהסתמך על צילום רישיון הנהיגה התקף שצירף המבקש, סבור אני כי המבקש הסיר את המחדלים ויש מקום לאפשר לו לטעון טענותיו בבית המשפט. אומנם המבקש לא התייצב לדיון והיה עליו לכל הפחות להודיע לבית המשפט על אי התייצבותו/דחייה. אולם עצם זאת שעשה כל שניתן על מנת להסיר את מחדליו, יש לטעמי סיבה מספיק טובה כדי ליתן לו יומו בבית המשפט.

יחד עם זאת, אין מחלוקת כי אי הופעתו לדיון גורמת מלאכה מיותרת למערכת ביהמ"ש , לכן אני קובע שאם הנאשם ישלם הוצאות משפט בסך 600 ₪ תוך 60 יום, אהיה מוכן להתחיל את המשפט מחדש.

לשם כך, מורה על עיכוב העונש ל- 70 יום.

אם לא יעמוד בהחלטה זו, תיחשב כאילו ויתר על הבקשה.

מזכירות בית המשפט תודיע לצדדים.