תת"ע 8483-08-14 מדינת ישראל נ' אדוארד פיסחוב

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען שהנאשם נהג במכונית בכביש מס' 4 ,ק"מ מס' 117, וכי כאשר הרכב הנ"ל היה בתנועה השתמש הנאשם, כך עפ"י הטענה, בטלפון שלא באמצעות דיבורית וזאת בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך נקבע והתקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר המתנדב מר ירון בן דן (ע.ת. 1) ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם מר אדוארד פיסחוב (ע.ה.1).

לאחר שהתרשמתי באופן ישיר מהעדויות שבפני ונתתי את דעתי לראיה ת/1 ולסיכומי הצדדים, וכן אף לאחר שגם שמתי לנגד עיני כנדרש כי עדות יחידה מטעם התביעה מצויה בתיק זה, הגעתי לכלל מסקנה שהתביעה הוכיחה כדבעי את עובדות כתב האישום וכי לפיכך דין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו.

להלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין :

לא היתה מחלוקת בפי הנאשם כי אכן הוא נהג במכונית במקום ובזמן המתוארים בכתב האישום. (ראה תשובת הנאשם לכתב האישום בישיבת ההקראה).

לא מצאתי כי נסתרה גירסת השוטר על כי הוא נע רכוב על אופנוע ,מימין, בקירבה רבה למכוניתו של הנאשם ולחלון מכוניתו של הנאשם , ואף מצאתי חיזוק עקרוני לכך בעדותו של הנאשם עצמו עת אישר הנאשם שראה היטב את השוטר אכן במראה הימנית.

הנאשם הוסיף וציין כי כשראה לראשונה את השוטר היה אמנם השוטר מצוי מצד ימין אך הוסיף הנאשם, כי בשלב זה היה השוטר לפחות מרחק שתי מכוניות מאחור יותר.

אלא שכאשר נשאל הנאשם בחקירתו הנגדית באיזו סיטואציה – בהמשך לכך – סימן לו השוטר כבר לעצור והיכן היה השוטר אז (להבדיל מהפעם הראשונה שראה אותו כאמור הנאשם לדבריו) - לכך לא יכול היה הנאשם להשיב.

נותרה עם כך גירסת השוטר , שלא נסתרה, על כי בשלב התצפית ובשלב ההוראה לעצור, היה הוא במיקום שתיאר.