תת"ע 8437-05-12 מדינת ישראל נ' עבד אלחמיד
|
תת"ע בית משפט השלום עכו |
8437-05-12
1.10.2014 |
|
בפני השופט: אבישי קאופמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מאשימה: מדינת ישראל |
נאשמים: נביל עבד אלחמיד |
| גזר דין | |
|
בתיק זה הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה ברכב למרות שרשיונו אינו תקף מזה כשש שנים (במועד העבירה).
במסגרת הטיעון לעונש התברר כי בגין עבירה דומה קודמת נגזר על הנאשם עונש מאסר מותנה לתקופה של שלושה חודשים, שהינו בר הפעלה בגין העבירה דנן. לאור עובדה זו הפניתי את הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.
מהתסקיר עולה כי בשנת 2012 אובחן הנאשם כסובל מגידול סרטני, בעקבותיו עבר ניתוח וקיבל טיפול והוא נמצא כיום במעקב רפואי. הנאשם הצהיר בפני קצינת המבחן כי ביצע את העבירה בעת שהתלווה לקרוב משפחה בנסיעה לבית חולים, כאשר אותו קרוב נוהג ברכבו, אך לאחר שאושפז החזיר את הרכב הבייתה.
שירות המבחן התרשם כי הסיכון לחזרה על העבירה הינו נמוך, לפיכך המליץ להאריך את עונש המאסר המותנה ולהטיל על הנאשם של"צ.
לאחר ששקלתי את הדברים, לא מצאתי מקום לקבל את המלצת שירות המבחן. עיון בגליון ההרשעות של הנאשם מגלה כי לחובתו שלוש הרשעות קודמות של נהיגה בלא רשיון תקף, ושש עבירות דומות של נהיגה בלא ביטוח ונהיגה ברכב שרשיונו אינו תקף. לפיכך, לא ניתן לומר כי מדובר בעבירה חד פעמית.
מעבר לכך, טענת הנאשם בדבר נסיבות העבירה לא נתמכה במסמך כלשהו, ולא נזכרה אף בתגובתו הראשונית לשוטר שערך את הדוח בפניו טען כי הוא "מחזיק ברשיון זמני שנמצא בבית". עיון באישור משרד הרישוי מגלה כי הפעם האחרונה שהחזיק הנאשם ברשיון זמני הייתה בשנת 2008, כך שאף לא ניתן לומר כי מדובר בטענה שנטענה בטעות.
כאמור לעיל, כנגד הנאשם קיים עונש מאסר מותנה, הכלל הוא כי עונש מאסר מותנה יש להפעיל, ובדרך כלל אף במצטבר לכל עונש בשל העבירה הנוספת. מדובר למעשה בענישה בשל העבירה הקודמת שלא הושתה על הנאשם לאור מעין התחייבות מצדו שלא לשוב ולבצע עבירות. משהפר הנאשם אותה התחייבות, יש להפעיל את הסנקציה שבצידה, וזאת עוד בטרם גזירת העונש על העבירה הנוספת. כפי שפסק בית המשפט העליון:
"כלל הוא כי מאסר מותנה שנגזר על נאשם בגין עבירה קודמת יופעל במצטבר לעונש שנגזר בגין עבירתו הנוכחית "זולת אם בית משפט שהרשיעו בשל עבירה נוספת ציווה, מטעמים שירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות", כאמור בהוראות סעיף 58 לחוק העונשין. לפיכך, הכלל הוא כי מאסר מותנה ירוצה באופן מצטבר לעונש החדש, למעט במקרים חריגים המצדיקים זאת, כאשר על בית המשפט לנמק את הטעם לחריגה מכלל זה."
ע"פ 1323/08 מדינת ישראל נ' פלוני.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|