תת"ע 8206-01-13 מדינת ישראל נ' רפאל

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגה במהירות העולה על המותר, בו נטען כי ביום 11.4.2012, שעה 09:26, נהג בקטנוע מספר רישום 49-096-70 (להלן הקטנוע או הרכב), ברחוב ז'בוטינסקי 1 ברמת גן, במהירות של 76 קמ"ש, שעה שהמהירות המירבית המותרת היא 50 קמ"ש.

העבירה היא מסוג ברירת קנס, והנאשם הגיש בקשה להישפט.

הבסיס להגשת כתב האישום הוא צילום שנעשה במצלמה המופעלת באופן אוטומטי, בו ניתן לזהות כי הנסיעה בוצעה בקטנוע וכן את מספר הרישום של הקטנוע המופיע בלוחית הזיהוי. על גבי הצילום רשום זמן הימצאו של הקטנוע במקום המצולם, מהירות נסיעתו אותה שעה, וכן נרשם מקום הצבת המצלמה.

על פי הוראת סעיף 27א'(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש],התשכ"א-1961 (להלן-פקודת התעבורה), צילום שנעשה בדרך שנקבעה בתקנות יהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי, ובין היתר, לגבי מספר הרישום של הרכב המצולם, מקום וזמן הימצא הרכב בעת הצילום, וכן מהירות נסיעתו של הרכב.

ראיות מטעם הצדדים:

במסגרת ראיות התביעה הוגשו בהסכמה:הצילום (ת/1) כן תעודת עובד ציבור בנוגע להליך הפקת הצילומים מהתקליטור (ת/2). ההגנה הגישה מסמכים רפואיים (נ/1 ו- נ/4), מכתב ששלח הנאשם למשטרה ביום 19.6.12 (נ/2) וכן צילום של אלדד כהן יושב בבית קפה (נ/3). הנאשם אישר כי הקטנוע בבעלותו, ולא כפר בתקינות המצלמה או בביצוע העבירה כפי שתועד בצילום. טענתו הייתה כי הוא לא נהג בקטנוע בעת האירוע, אלא אדם אחר.

מטעם ההגנה העידו הנאשם, בנו וכן מר אלדד כהן, אשר לאחר מאמצים אותר על ידי הנאשם, וזומן על ידי מזכירות בית המשפט לפי בקשת הנאשם.

בעדותו טען הנאשם כי ביום 9.3.12 היה מעורב בתאונת דרכים בעודו רוכב על הקטנוע, ונגרם לו שבר בקרסול. בעקבות כך אושפז בבית חולים למשך שבועיים. בהמשך שהה בביתו למשך חודשיים כשרגלו מגובסת. בנסיבות אלה לא היה כשיר מבחינה בריאותית לרכב על הקטנוע.

כשקיבל את הדוח, כתב ביום 19.6.12 מכתב למשטרת ישראל, (נ/2), בו טען כי הקטנוע נמסר לאלדד כהן (להלן- כהן), וכי כהן ביקש לקבל את הצילום המתעד את ביצוע העבירה, טרם יאות למסור את פרטיו האישיים. בעדותו הוסיף הנאשם כי לאחר שהציג את הצילום לכהן, סרב זה לחתום על תצהיר המאשר כי הקטנוע היה בחזקתו במועד ביצוע העבירה ודחה פעם אחר פעם את הגעתו לבית המשפט. משכך נאלץ הנאשם לשכור חוקר פרטי לצורך איתורו של כהן, כדי שניתן יהיה לזמנו באופן פורמאלי לדיון בבית המשפט.

בחקירתו הנגדית אישר הנאשם כי הגבס הוסר עוד לפני האירוע, אך לדבריו נזקק עדיין לסד, ומכל מקום נאסר עליו לדרוך על הרגל.