תת"ע 7968-01-16 מדינת ישראל נ' פרץ סגלית מרצדס

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 21.3.16 (להלן: "פסק הדין").

2.במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת ונגזר עליה קנס בסך 850 ₪ ועונש פסילה על תנאי של 2 חודשים למשך 3 שנים.

3.המבקשת טענה כי הרכב בו בוצעה העבירה הנטענת רשום על שמה אך בפועל משמש כרכב חברה שבבעלות בעלה של המבקשת ונוהגים בו עובדי החברה. טענה כי במועד ביצוע העבירה לא היא נהגה ברכב אלא מר יוסי זלמן וצירפה תצהיר מטעמו. טענה כי עם קבלת ההודעה על ביצוע העבירה, העבירה את כתב האישום לידי עורך דין המייצג את החברה, על מנת שיפעל להסבת כתב האישום על שמו של הנהג בפועל וסברה כי אכן טיפל בכך. טענה כי כלל לא קיבלה לידיה את ההזמנה לדיון ולכן לא התייצבה וכי נודע לה על הרשעתה רק לאחרונה.

4.המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי המבקשת הוזמנה לדיון בדואר רשום אשר נשלח לכתובתה של המבקשת וחזר בציון "לא נדרש" ומכאן שהתקיימה חזקת המסירה. טענה כי טענת המבקשת כי עם קבלת ההודעה על ביצוע העבירה פעלה מידית להעברתה לעורך דין מטעמה מלמדת כי ההודעה נשלחה לכתובתה הנכונה של המבקשת וכי המבקשת ידעה אודות קיומה. טענה כי טעות של בעל דין או עורך דינו אין בה כדי להביא לביטול פסק דין. טענה כי המבקשת לא הגישה הבקשה בהתאם למועדים הקבועים בחוק.

5.משלוח הדוח באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 15/106 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

בענייננו, אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ומכאן שהמבקשת לא הפריכה את חזקת המסירה.

6.באשר לטענת המבקשת כי עורך דינה לא טיפל בבקשת ההסבה, הלכה פסוקה היא כי טעות של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

7.יחד עם זאת, לאור טענת המבקשת כי אדם אחר נהג ברכב ביום ביצוע העבירה, ולפנים משורת הדין, מצאתי לקבל הבקשה לביטול פסק דין בכפוף לתשלום הוצאות בסך 800 ₪ על ידי המבקשת, שישולמו עד ליום 15.1.17.