תת"ע 7460-05-14 מדינת ישראל נ' גידה

כתב האישום ומהלך הדיון

הנאשם הואשם בכך שנהג ברכב בהיותו שיכור וזאת בהמשך לתוצאות בדיקת נשיפה שנערכה לנאשם במכשיר הינשוף, הכל כמפורט בכתב האישום. בפני בית המשפט העידו עדי תביעה, הנאשם וכן העיד עד הגנה מטעמו, מומחה לעניין כתב יד והשוואת חתימות. התביעה סיכמה בע"פ והסנגור סיכם בכתב.

טיעוני התביעה

התביעה ביקשה כי בית המשפט יסתמך על בדיקת הינשוף אשר נמצאה תקינה ולאחר שמכשיר הינשוף הופעל כנדרש ועל פי הנהלים. התביעה התייחסה לסרובו של הנאשם לחתום על הטפסים וכן התייחסה לבקשתו של הנאשם לתת דגימת דם במקום אויר נשוף. התביעה ציינה כי הנאשם נמנע מלהביא עדת הגנה לתמוך בגירסתו . התביעה סברה כי אין מקום לקבל את חוות דעת מומחה ההגנה ואין בעדותו כדי להוכיח כי הנאשם איננו חתום על החתימה שבמחלוקת המתנוססת על גבי סעיף 8 ב-ת/8.

טיעוני ההגנה

הסנגור הביא בסיכומיו מטיעוני הנאשם ולפיהם לא שתה כל משקה אלכוהולי וצרף חשבונית מס/קבלה המוכיחה זאת, לטענתו. כמו כן טען כי ביקש שיבוצע בדיקת דם ואולם השוטרים לא שעו לבקשתו, בשל כך אף פנה לאחר הארוע לבית חולים כדי לתת דגימה באופן עצמאי ואולם הדבר לא התאפשר. בנוסף לכל האמור, טען הנאשם כי החתימה המתנוססת על גבי דו"ח אכיפה בשכרות אינה חתימתו ובשל כך הגיש את חוות דעת מומחה ההגנה אשר העיד בפני בית המשפט. הסנגור סקר את עדויות עדי התביעה וציין את הכשלים, לטעמו, העולים מעדויות אלו.

דיון והכרעה

לאחר בחינת העדויות והתרשומות השונות הגעתי למסקנה כי יש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו. להלן אסקור את המחלוקות העיקריות הנדרשות להכרעה.

מי חתום כנהג בסעיף 8 ב-ת/8?

אפתח באחת השאלות העיקריות בתיק והיא שאלת זיהויו של הנאשם וקשירתו לתרשומות עדי התביעה ובעיקר לנוכח הטענה כי החתימה הרשומה בסעיף 8 בת/8 כחתימת הנהג אינה חתימתו. אין חולק כי באופן עקבי הנאשם סרב לחתום על מסמכי השוטרים . כך הדבר בפלטי הנשיפה ת/1 וכך הדבר בדין וחשבון על בדיקת שכרות ת/3 וכן בת/6, ת/7 וב-ת/10. המקום היחיד בו מתנוססת חתימה הינו סעיף 8 בת/8 ובאשר לחתימה זו טוען הנאשם כי אינה חתימתו. בית המשפט שמע את מומחה ההגנה בעניין זה ובסיכומו של דבר השתכנע בית המשפט כי לא ניתן לדעת מי חתם את החתימה האמורה. מדובר בחתימה בודדת, חתימת שרבוט, ומכאן שלא ניתן לקבוע מי חתם חתימה זו. בתשובה לשאלת בית המשפט מסר המומחה כי "...אדם יכול לשנות את כתב ידו הטבעי ותוך כדי השינוי של כתב ידו הטבעי באופן תת הכרתי הוא חוזר לעצמו לכתב היד הטבעי... יתכן מצב שבו החתימה, הקשקוש הזה, נעשה על ידי אותו אדם, בנסיון להסוות את כתב היד הטבעי..." אמנם, בהמשך, ניסה המומחה לסייג דברים אלו ולומר כי לעולם יישאר, אף בחתימה, דבר שהוא אופייני לכתב ידו ואולם הדברים בלתי מתקבלים על השכל הישר. מקבל אני את קביעת המומחה כי אדם המבקש לשנות את כתב ידו יחזור במוקדם או במאוחר למאפייני כתב ידו, וזאת באופן תת הכרתי כפי שמסר המומחה, ואולם מדוע לא יכול אדם להפיק חתימת שירבוט - "קשקוש", בודדת, השונה לחלוטין ממאפייני חתימתו? משכך, יתכן כי הנאשם חתם חתימה זו ואולם באותה מידה יתכן כי אחר חתם. מאחר ובמשפט פלילי עסקינן אני קובע כי בשל הספק שהתעורר אני מתעלם מהחלק בתרשומת השוטרים עליו מתנוססת חתימה זו.

משמעות הקביעה כי יש להתעלם מסעיף 8 ב-ת/8

למרות קביעתי כי יש להתעלם מחלק זה בתרשומת השוטר אני סבור כי אין בהתעלמות זו כדי להביא לזיכויו של הנאשם. סעיף 8 ב-ת/8 נושא כותרת "דרישה להבדק" . מטרתו העיקרית של סעיף זה הינה הסברת המשמעות המשפטית הנלווית לסרוב להיבדק, ומכאן שחשיבות רבה לו כאשר עבירת השכרות הינה מכח סרוב להיבדק ואולם אין הדבר כך בתיק זה. כאן , הנאשם לא טען כי סרב לתת דגימת אויר נשוף ,נהפוך הוא, הנאשם ניבדק, נשף, והתקבלה תוצאת הנשיפה, לפיכך השאלה, מי הוא החתום על סעיף 8 האמור, אינה מעלה או מורידה בשאלת אשמתו של הנאשם.

מי הוא הנהג אשר יתר תרשומות השוטרים ופלט הנשיפה מתייחסים אליו?