תת"ע 6414-06-16 מדינת ישראל נ' שוורץ

טענות הצדדים

1. לפני בקשת הנאשם לביטול כתב האישום מחמת התיישנות. לטענת הנאשם לא נמסרה לו הזמנה לדיון או הודעה על ביצוע עבירה, בתוך 4 חודשים ממועד ביצועה, כקבוע בסעיף 225 א(א1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב 1982 (להלן:"החוק"). בהקשר זה הפנה לאישור המסירה וטען כי שם וחתימת הדוור אינם ברורים, האישור אינו כולל פרטים מהותיים כגון, תאריך ושעת הגעת הדוור, הפעולות שביצע הדוור לצורך ביצוע המסירה והסימונים הנדרשים בו חסרים. בנסיבות אלו, טען כי לא חלה "חזקת המסירה" הקבועה בתקנה 44 (א) לתקנות סדר הדין הפלילי - התשל"ד 1974 (להלן: "התקנות") ועומדת לו טענת ההתיישנות. הפנה לפסיקה רלוונטית.

    

2. לטענת המאשימה קיים אישור מסירה מתאריך 24.5.16 בו מפורטים שם הדוור, מועד המסירה והעובדה שדבר הדואר "לא נדרש" ודי בכך כדי להוות מסירה כדין.

    

   דיון והכרעה

3. בהתאם לסעיף 225א(א1)לחוק: "היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן: (1) ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2) – ההדגשות שלי ג.ק.

    

4. בהתאם לתקנה 44א לתקנות: "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן" - ההדגשות שלי ג.ק.

    

5. מן המקובץ עולה כי על המאשימה לשלוח לנאשם בדואר רשום, הזמנה לדין בתוך ארבעה חודשים מיום ביצוע העבירה. חזקת מסירה זו ניתנת לסתירה, ככל שהנאשם יוכיח שלא קיבל את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו.