תת"ע 6374-02-14 מדינת ישראל

בפני בקשתו השנייה של הנאשם לביטול פסק דין שניתן ביום 18.3.15 בהיעדרם של הנאשם וב"כ.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961,

לאחר קיום הליך הוכחות הושתו על הנאשם קנס בסך 1000 ₪ קנס, 24 חודשי פסילה בפועל ושלושה חודשי פסילה וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.

דיון ההוכחות נקבע לראשונה ביום 15.9.14 ונדחה פעמיים לבקשת הסנגור בשל נסיבות אישיות.

ביום 11.9.14 נדחה הדיון בשל מחלת הנאשם על פי בקשה שהוגשה יום לפני דיון ההוכחות וביום 10.11.14 נדחה הדיון בשל מחלת הסנגור גם על פי בקשה שהגיש הסנגור יום לפני דיון ההוכחות.

ביום 16.3.15 דהיינו יומיים בלבד לפני מועד ההוכחות הגיש הסנגור בקשה לדחיית מועד הדיון וזאת בפעם השלישית. בנימוקיו ציין הסנגור כי אינו חש בטוב אך לא צירף לבקשתו כל אסמכתא רפואית. כמו כן נימק הסנגור את בקשת הדחיה בקיומם של שני דיונים נוספים שנקבעו לטענתו לאותו מועד.

בקשתו של הנאשם נדחתה ביום שהוגשה. במסגרת החלטת הדחיה הוזהר הסניגור כי אם הוא או הנאשם לא יתייצבו לדיון יוכרע דינו של הנאשם בהעדרם.

חרף החלטת בית המשפט עשה הסניגור דין לעצמו והציב בפני בית המשפט עובדה מוגמרת בכך שלא התייצב לדיון ההוכחות.

תחת אי התייצבותו הגיש הסנגור בקשת דחייה נוספת בנסיבות רפואיות. גם לבקשה זו לא צירף הסניגור אסמכתא רפואית.