תת"ע 6283-10-13 מדינת ישראל נ' שנידר

בפני בקשה לביטול פסק דן אשר ניתן בהעדר כדין ביום 6.11.3.

התביעה נמנעה מלהגיב.

הנאשמת הוזמנה לדיון כדין כפי שעולה מאישור המסירה עליה היא חתומה עוד מ 18.8.13.

הנאשמת לא טרחה לשלוח בקשה כלשהי לפני מועד הדיון.

הנאשמת גם לא התייצבה ועל כן ולאור סעיף 240 לחסד"פ נשפטה בהעדר.

גזר הדין הומצא אל המבקשת עוד ביום 11.11.13 וגם אז לא טרחה להגיש בקשה מתאימה.

רק בחלוף למעלה משנתיים נזכרה המבקשת להגיש בקשה אליה צרפה פסק דין מיום 18.11.13 המלמד כי הנאשמת מכרה את הרכב לאחר. עוד עולה מפרוטוקול הדיון האזרחי כי הנאשמת לא העבירה בעלות במעמד המכירה ולאחר מכן התקשתה לבצע העברת בעלות בשל חוסר שיתוף פעולה.

ניכר כי אלמלא פעולות אכיפה כנגד המבקשת לא היתה מטריחה עצמה להגיש הבקשה.

אין הסבר לאי ההתייצבות לדיון.

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר יש להגיש תוך 30 יום מיום המצאתו.

בעניננו השיהוי בהגשת הבקשה רב ואין לו הסבר.

לגופו של ענין, סעיף 27ב לפקודת התעבורה קובע אחריות לבעלים הרשום אלא אם יוכיח מי נהג ברכב במועד העבירה.

המבקשת לא פנתה למשטרת ישראל מבעוד מועד להעלאת טענותיה ואף לא לבית המשפט.

היה על המבקשת להתייצב לדיון בבית המשפט לתעבורה להעלות טענותיה, להמציא מסמכים להוכחת החזקה ברכב נכון למועד העבירה ו/או לנהל הליך של שמיעת ראיות, אם המחזיק הנטען לא משתף פעולה.