תת"ע 6151-08-11 ואח' מדינת ישראל נ' סביאטקין אנדריי

בפני בקשת המבקש לחישוב פסילה בתיקים שבכותרת לאחר שבתיק אחר, ,1875/08 שבו נגזר דינו של המבקש לתקופת פסילה בת 9 חודשים, הפקיד המבקש את רישיונו ביום 25.12.11. לטענת המבקש, בעניינו חל סעיף 42(ב) לפקודת התעבורה ולפיו ככל שהוטלה תקופת פסילה וטרם הסתיימה תקופת פסילה קודמת שהוטלה על הנאשם, ירוצו תקופות הפסילה באופן מצטבר. משכך טען המבקש כי יש לחשב את תקופת פסילתו מתום תקופת הפסילה בתיק 1875/08, קרי מיום 25.09.12.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי בעניינו של המבקש הוטלה עליו חובה להפקיד את רישיון הנהיגה גם בתיקים, נשוא הבקשה ומשלא עשה כן אין לחשב את תקופת הפסילה במצטבר, תוך שהיא מסתמכת בעניין זה על רע"פ 8317/10 בעניין מאיר כהן.

המבקש, ביקש לאבחן את הפסיקה אליה הפנתה המשיבה, תוך שהוא מפנה לעפ"ת 13134-03-09 בעניין סורילוב.

לטעמי, בעניינו של המבקש חלה תקנה 557(ה) לתקנות התעבורה, שתוקנה ביום 30.03.11, קודם למועד בו הפקיד את רישיון הנהיגה בתיק האחר. תקנה זו קובעת כדלקמן:

"המציא בעל הרישיון את הרישיון לרשות לפי חלק זה, וחלה עליו, בשל פסילה אחרת, חובה להמציאו פעם נוספת לרשות לפי חלק זה, ימציא לה אישור על ההמצאה הקודמת, שנתנה לו הרשות שלה המציא את הרישיון, ומירוץ תקופת הפסילה הנוספת לא יתחיל לפני שהמציא את האישור כאמור".

על פי האמור בתקנה חלה חובה על המבקש להמציא לבית המשפט אישור על ההפקדה הקודמת בתיק האחר.

אין חולק כי המבקש לא המציא, בתיקים נשוא הבקשה, אישור על ההפקדה בתיק 1875/08 ועל כן לא קיים את מצוות המחוקק, כאמור בתקנה 557(ה).

יתרה מכך, בינואר 2015, הגיש המבקש בקשה לחישוב פסילה בתיק זה, המשיבה התנגדה לבקשה ובית המשפט הורה למשיב למסור תשובתו לתגובת המשיבה, אך תשובה שכזו לא הגיעה עד להגשת הבקשה, נשוא החלטה זו. יוצא, אפוא, כי המבקש ידע כי תקופת הפסילה לא מחושבת, לפחות מחודש ינואר 2015, אך לא פעל כנדרש בהחלטת בית המשפט.

בשים לב לאמור, אין בידי לקבל את בקשת המבקש לחישוב תקופת הפסילה בתיקים שבכותרת החל מיום 25.09.12.

יחד עם זאת, בשים לב לכך, כי כבר בחודש ינואר 2015 צירף המבקש לבקשה לחישוב פסילה את אישור ההפקדה מיום 25.12.11, אני סבור כי יש בכך כדי ליתן מענה לנדרש בתקנה 557(ה) ועל כן תקופת הפסילה בתיקים שבכותרת תחושב מיום 22.01.15.