תת"ע 6056-11-13 מדינת ישראל נ' אדיק אלישייב

1.בפני בקשה לפיצוי מכוח סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

2.בקצירת האומר, אציין כי כנגד המבקש הוגש דוח מסוג ברירת משפט, בעבירה של עצירת רכב במקום שיש בו משום הפרעה לתנועה והכל בניגוד לתקנה 71(1) לתקנות התעבורה.

המבקש בחר, כזכותו עלי דין, להישפט וכפר במיוחס לו בישיבת ההקראה.

משכך נקבע התיק לשמיעת הוכחות, בסופו זוכה המבקש מחמת הספק מהמיוחס לו –

ראו הכרעת הדין מיום 8.9.14.

3.כעבור 9 חודשים, ביום 25.6.15, הגיש המבקש בקשתו לפיצוי עקב זיכויו.

המבקש מפרט את ההוצאות שנגרמו לו עקב ניהול המשפט, לרבות שכר עדת ההגנה שזומנה מטעמו, אבדן ימי עבודה, נסיעות, צילומים, עגמת נפש, פגיעה בתדמית ועוד.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה, מפנה לעדותם של השוטרים ולעובדה שהנאשם זוכה מחמת הספק, בשים לב שהמבקש הוא אשר בחר להעיד עדת הגנה מטעמו, כאשר בתחילה טען כי אינו רואה לנכון לזמנה – ע' 6, ש' 11 לפרוטוקול מיום 16.6.14.

המשיבה טענה כי היה יסוד לאשמה וכי לא התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי.

דיון והכרעה

5.בתיק זה התקיימו שתי ישיבות הוכחות, ובשנייה אף נשמעו סיכומי הצדדים וניתנה הכרעת הדין במקום.

ביום 16.6.14 העידו שני עדי התביעה - השוטרים ונשמעה עדותו של הנאשם.

הנאשם ביקש לזמן את הנוסעת שאסף ביום האירוע, ומשכך נדחה התיק ליום 8.9.15 לסיום פרשת ההגנה.