מדינת ישראל נ' ארזואן

בפתח החלטתי הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם בפרשה זו מהעבירה שיוחסה לו.

הקדמה –

תחילתה של פרשה זו באירוע נהיגה אשר התרחש ביום 1.1.15 עת נהג הנאשם רכב ובהתאם לתוצאות בדיקת נשיפה שבוצעה לו לגילוי כמות אלכוהול בליטר אויר נשוף, נמצאה רמה לכאורית של 405 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף.

הנאשם כפר בעבירה של נהיגה במצב שכרות (אף שהודה בעצם הנהיגה ברכב), בתקינות המכשיר, אמינות התוצאה וכן במיומנות המפעיל.

עם סיום פרשת התביעה קיבל בית משפט זה טענה של הנאשם לפיה אין עליו להשיב לאשמה.

הנאשם זוכה מכל אשמה בהחלטה מנומקת אשר ניתנה ביום 2.5.16.

במסגרת ערעור אותו הגישה המדינה, החזיר בית המשפט המחוזי תיק זה להמשך דיון בפני תוך שקבע כי על הנאשם להשיב לאישום בפרשה זו.

עת חזר תיק זה לדיון, לא ביקשה התביעה להוסיף כל עד לכתב האישום ולמעשה המשיכו הדיונים בתיק משלב "פרשת ההגנה".

ההגנה מצידה הודיעה כי הנאשם אינו מעוניין להעיד תוך שהכריזה על סיום פרשת ההגנה ללא כל עדות נוספת.

המדינה מצידה ביקשה לסכם טיעוניה ולאחריה סיכמה התביעה (שני הצדדים בכתב).

למעשה, איש מהצדדים בפרשה זו לא הוסיף כל ראייה או כל חוות דעת נוספת לאסופת הראיות אשר הוגשה לבית המשפט עד לסיום פרשת התביעה, וכל שקיבל בית המשפט בנוסף הם סיכומי הצדדים.

במצב המשפטי המתואר לעיל, אביא את עיקרי החלטתי כפי שניתנה במסגרת החלטתי לקבל את טענות ההגנה עת טענה כי אין להשיב לאשמה בפרשה זו, ולאחר מכן אבהיר האם מצאתי צורך לשנות נימוקים אלה בעקבות סיכומי הצדדים או החלטת הנאשם לא להעיד: