מדינת ישראל נ' אשר נוף

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן בגין עבירה של נהיגה בקלות ראש– עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 25.2.15 בשעה 12:58, נהג הנאשם באופנוע מסוג קואנג יאנג טיו מס' 5450463 (להלן: "הקטנוע") ברחוב חלוצי התעשיה בחיפה, והוביל עליו חפץ שעלול היה למנוע ממנו שליטה מלאה ברכב.

2.בישיבת ההקראה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום תוך שטען כי לא הוביל חפץ, אלא כלבה אשר הייתה קשורה. משכך, עתרה המאשימה, באותו מעמד, לתיקון כתב האישום לעבירה של נהיגה בקלות ראש כאמור, בניגוד לסעיף 62(2) לפקודה.

יאמר מייד כי אין חולק למעשה בדבר העובדות נשוא המקרה כאן, קרי, שהנאשם הסיע על הקטנוע בו נהג, בין רגליו, כלבה, אם כי לדידו, הוא לא סיכן בכך משתמשי דרך אחרים והיא לא הפריעה לנהיגתו. משכך, ביקש הנאשם לזכותו מהעבירה שיוחסה לו ולקבוע כי לא היה כל פסול בדרך פעולתו.

3.מטעם המאשימה העיד רס"ר סובח קאסם (להלן: "רס"ר קאסם"). בנוסף הוגשו דו"ח תנועה ותמונה של הנאשם רכוב על הקטנוע מאחור מיום האירוע.

מטעם ההגנה העיד הנאשם והוגשו דיסק ותמליל של שיחה שנערכה בין רס"ר קאסם לנאשם בעת רישום הדוח.

יצויין כי המאשימה לא הודיעה כי יש לה השגות כלשהן על הדיסק והתמליל.

דיון והכרעה

4.לאחר ששמעתי את עדותם של רס"ר קאסם והנאשם והתרשמתי מהופעתם מעל דוכן העדים ולאחר שעיינתי במוצגים ושקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש להרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן ואשר עובדותיה (בדבר הסעת הכלבה על הקטנוע) הוכחו מעל לכל ספק סביר ולאחר שניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן כדין (ר' סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי).