תת"ע 5101-04-11 מדינת ישראל נ' כהן

האישום

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו ביום 18.3.11 בשעה 05:34, נהגה ברכב מספר רישוי 76-468-18 (להלן: "הרכב") בשכרות עקב סירוב לבצע בדיקת ינשוף עפ"י דרישת שוטר בניגוד לסעיף 62(ד) 64ב, 64ד(א) וסעיף 39א לפקודת התעבורה.

אפרט את השתלשלות העניינים בתיק:

ביום 18.05.2011 הורשעה הנאשמת בהעדר התייצבות ונדחה לטיעונים לעונש תוך הוצאת צו הבאה כנגד הנאשמת.

ביום 03.08.11 נדחתה בקשת ב"כ הנאשמת לבטל את הכרעת הדין, הצדדים טענו לעונש ונגזר על הנאשמת עונש של 1,800 ₪ קנס, 24 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי 3 חודשים לשלוש שנים והתחייבות על סך 7,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה של נהיגה בשכרות, תחת השפעה ובפסילה.

ביום 30.10.2011 בוטל פסק הדין בהסכמת הצדדים ועל ידי ערכאת הערעור, כב' השופטת נוגה אוהד, והתיק הוחזר לבית משפט קמא לדיון מראשיתו.

ביום 30.11.2011 כפרה הנאשמת באמצעות בא כוחה בשכרות, בתקינות ובסירוב. כמו כן, הודתה בנהיגה וב"כ הנאשמת הודיע כי אין כל התנגדות שמותב זה ימשיך לדון בתיק.

נשמעה פרשת התביעה, פרשת ההגנה וסיכומים, ובתאריך 05.03.2013 ניתנה הכרעת דין המרשיעה את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

ביום 06.06.2012 ניתן גזר דין לאחר שהצדדים טענו לעונש, הנאשמת נפסלה לתקופה של 27 חודשים בניכוי פסילה מנהלית ופסילה שריצתה על פי גזר דין קודם, פסילה על תנאי של 3 חודשים לשלוש שנים, מאסר על תנאי של 7 חודשים לשלוש שנים להימנע מביצוע עבירה של נהיגה בשכרות, תחת השפעה ונהיגה פסילה וקנס בסך 1,800 ₪.