תת"ע 4712-03-14 מדינת ישראל נ' מלכה

1.ראשית דבר: 

הריני מזכה מחמת הספק את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום

2.העבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום:

לנאשם מיוחסת עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, על כך שנהג ברכב והשתמש בטלפון הנייד שלא באמצעות דיבורית.

3.נסיבות המקרה כמתואר בהודעת תשלום קנס (להלן: "הדו"ח):

השוטר סמ"ר יובל ברנר (להלן: "השוטר") שערך את הדו"ח, מציין כי תוך כדי נהיגה הבחין בנאשם מולו נוהג ברכבו ואוחז בידו השמאלית פלאפון בצבע שחור. השוטר נסע אחרי הנאשם והרה לו לעצור במקום בטוח. תגובת הנאשם למיוחס לו כפי שהופיעה בדו"ח הייתה כי הפלאפון שלו בכיס.

4.העדים שהעידו בפניי:

מטעם התביעה העיד השוטר שערך את הדו"ח ומטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו.

5.המסגרת הנורמטיבית:

עפ"י תקנה 28 לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961:

(א)נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

(ב)(1)בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –

(א)לא יאחז  בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;

(ב)לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);