תת"ע 4648-04-15 מדינת ישראל נ' אייל נחום

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 01/03/15 בשעה 13:00, נהג ברכבו ובעת הנהיגה השתמש בטלפון הנייד שלא באמצעות דיבורית, וזאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961. (להלן: "התקנות").

2.יאמר כי החלטתי לאמץ את גרסת המאשימה, וזאת מן הטעמים הבאים:

א.הדו"ח המפורט של השוטר ועדותו, אשר מהווים נדבך עיקרי בגרסת המאשימה, היו תואמים, מפורטים, עקביים, קוהרנטיים ותיארו במדויק את הבחנתו של השוטר בנאשם מול פניו, "ממרחק אפסי" עפ"י עדותו, אוחז בידו השמאלית בעת הנהיגה בטלפון נייד בצבע שחור עם כיסוי בצבע כחול ולוחץ על מסך הטלפון באמצעות אצבעותיו. הבחנתו של השוטר בביצוע העבירה בכלל ובצבע הטלפון והכיסוי שלו בפרט, קיבלה חיזוק מדברי הנאשם בחקירתו אשר התוודה כי צבע הכיסוי הוא כחול.

ב.עוד ציין השוטר כי היה בקשר עין רציף עם הנאשם והבחין בעבירה מעבר לחלון שליד הנהג שהיה שקוף לחלוטין. בכך נסתרה טענתו של הנאשם בחקירתו כי ביום האירוע, היו חלונות רכבו כהים. שכן אם היה כך, מדוע היה טורח השוטר לרשום בדו"ח שערך כי החלונות היו שקופים לחלוטין?

ג.כמו כן, טענת הנאשם המופיעה בדוח ובחקירתו לפיה שוחח עם אחיו בשעת האירוע והיה בן שיחתו, נותרה בלתי מבוססת שכן לא טרח הנאשם להביא את אחיו להעיד להגנתו ולחזק את גרסתו.

ד.טענת השוטר בדו"ח כי הנאשם הקיש באצבעותיו על מכשיר הנייד, תואמת לעובדה כי לפי ב"כ המאשימה, לנאשם הייתה אוזניית בלוטוס' ואין לו יכולת להתקשר מבלי להחזיק את מכשיר הטלפון הנייד בידו.

ה.אמנם, לא המציאה המאשימה את דו"ח העיסוק של השוטר הנוסף מיום ביצוע העבירה. יחד עם זאת, עובדה זו לכשעצמה אין בה כדי לפגוע באמינות גרסת המאשימה, כפי שעולה מהדו"ח המפרט את אופן ביצוע העבירה בפרט וגרסת המאשימה דלעיל בכלל.  

3.לפיכך, עולה בנסיבות העניין כי עמדה המאשימה במידת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי, והריני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום שהוגש כנגדו.