תת"ע 4572-10-13 מדינת ישראל נ' חגאג

1.בפני בקשה לפי סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, שהוגשה מצד ההגנה, בעקבות זיכויו של המבקש (הנאשם) מעבירה של נהיגה בשכרות, זאת מחמת הספק.

2.בקצירת האומר אציין, כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, עת ביום 20.7.13, נהג רכבו בשעה 02:45, לפנות בוקר, בכביש 2, כך שבדגימת נשיפה מגופו נמדד ריכוז אלכוהול של 290 מיקרו גרם בליטר אחד של אויר נשוף.

3.בישיבת ההקראה, כפרה הגנה בשכרות, תקינות המכשיר וכיולו, מיומנות המפעיל וטענה כי לא נשמר הנוהל המשטרתי בדבר הטיפול בינשוף והתיק נקבע לשמיעת ראיות.

לא היה חולק בדבר הנהיגה במקום ובזמן.

4.ביום 16.1.14, נשמעו כל ראיות התביעה וההגנה והצדדים סיכומו בע"פ וביום 19.2.14 ניתנה הכרעת דיני - לפיה הנאשם זוכה מחמת הספק, באשר לעבירה שיוחסה לו עלי כתב האישום.

5.בהכרעת הדין נקבע כי המכשיר המדובר (ינשוף 109) לא היה תקין ביום 11.7.13, עת הראה בדיקת כיול פסולה (נ/3).

בנסיבות אלה היה על המשטרה להעבירו למעבדה, ולא להמשיך להפעילו, זאת בהתאם לנוהל המשטרתי הקיים (נ/2). בחלוף שלושה ימים (14.7.13) נמצא כי בינשוף התגלתה תקלה נוספת – תקלה במדפסת, או-אז נשלח המכשיר למעבדת מכשור אכיפה של אגף התנועה, הוחלפה מדפסת למכשיר (ת/10) וזה חזר לפעילות.

ביום האירוע, מושא תיקנו, 20.7.13, הופעל המכשיר ובדיקות הכיול שלו, לפני ואחרי משמרת יצאו תקינות (ת/7).

ביום 1.8.13, נקרא שוב הינשוף למעבדה בשל בקרת כיול פסולה, בוצעו כיוונים, נבדק ונמצא תקין (ראו כרטיס המכשיר – ת/10).

הנאשם לא העיד להגנתו.

כאן המקום להזכיר, כי הנאשם בתשאולו הראשוני מציין כי שתה בקבוק וחצי בירה, שעה ומחצה עובר לנהיגתו (ת/3), בתגובתו בדו"ח העיכוב (ת/2) מציין: "שתיתי שתי כוסות בירה" ואילו בתחקורו (ת/4) מציין כי שתה שני בקבוקי בירה. בדיקת המאפיינים נמצאה תקינה לחלוטין.

6.באחריתו של יום, קבעתי כי נותר בליבי ספק בשאלת תקינותו של מכשיר הינשוף באשר לבדיקת הנאשם ביום האירוע, כאשר התלונה ההיסטורית, בדבר בדיקת כיול פסולה טופלה אך ביום 1.8.13, דהיינו לאחר מועד בדיקת הנאשם. הדברים התחדדו לאור אי עמידה בנוהל המשטרתי הכתוב, בהפעלת המכשיר, חרף בדיקת כיול פסולה, בשים לב שהוברר שקיים חומר נוסף, אותו דרשה ההגנה לקבל לפי סעיף 108 לחסד"פ (הליך שהתקיים בפני) שחיזק בליבי את הספק.