מדינת ישראל נ' לקנר יוליאן

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 28.12.17 סמוך לשעה 16:13,ברמת גן, צומת ארלוזרוב וז'בוטינסקי, נהג ברכב בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חיצים המובילים לצומת, ויצא מהצומת שלא בכוון החץ שסומן בנתיב ממנו נכנס לצומת, בניגוד לתקנה 36(ד) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן:- ה"תקנות").

במקור קיבל הנאשם הודעת תשלום קנס אולם הוא בחר שלא לשלם את הקנס וביקש כי עניינו יובא בפני שופט כיוון שכפר במיוחס לו.

ביום 17.4.18 מסר הנאשם כפירה מפורטת. לדבריו, "איש משטרה היה עם היד למעלה, ... הוא אמר שנסעתי ישר מנתיב שפונים בו שמאלה, אמרתי לו שנסעתי מנתיב אמצעי בלבד" (ההדגשה שלי –ר.פ.ב.) (ראה עמ' 1 לפרוטוקול בשורות 11-13).

מטעם התביעה העידו שוטר אשר טען כי ראה את הנאשם מבצע עבירה והוגשו ת/1- הודעת תשלום קנס, ת/2-שכתוב לדו"ח, ת/3 מזכר, ת/4 שכתוב מזכר.

הנאשם בעדותו טען כי לא עבר שום עבירה.

אין מחלוקת כי הנאשם נהג ברכב, במקום האמור בכתב האישום.

אין מחלוקת כי בצומת האמור, קיימים 3 נתיבי נסיעה.

נתיב שמאלי ונתיב אמצעי מורים על פניה שמאלה בלבד ונתיב ימני מורה על נסיעה ישר.

המחלוקת בין הצדדים הינה – האם הנאשם נסע בנתיב האמצעי בו מסומן חץ לפניה שמאלה או האם הוא נסע בנתיב הימני בו מסומנים חצים לנסיעה ישר.

השוטר בעדותו ציין כי אינו זוכר את האירוע והקריא מת/2, ממנו עולה כי עמד סטטי ברחוב אבא הלל, הבחין בנאשם נוהג ברחוב ארלוזרוב, בנתיב האמצעי -מתוך 3 נתיבים -המורה על פניה שמאלה. בתחום הצומת סטה הנאשם עם רכבו והשתלב בנתיב הימני ונע לעברו. נשמר קשר עין רצוף, סומן לנהג לעצור בצד, נהג לבד, ראות יום, יום נאה.

תגובת הנהג לשוטר כפי שמופיעה בת/2 "יכול להיות שאתה צודק".