תת"ע 3272-08-09 מדינת ישראל נ' קרסיק מיכאל

1.לפני בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטתי מיום 10.09.2014 בדבר חישוב תקופת פסילתו מלקבל ולהחזיק ברישיון נהיגה, פסילה שהוטלה על המבקש במסגרת פסק דין בתיק זה ביום 1.11.2009, ולפיה בהעדרו של המבקש הוטלה עליו, בין היתר, פסילה מלקבל ולהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של שנתיים בפועל.

2.ביום 10.09.2014, הגיש המבקש בקשה להורות על חישוב תקופת הפסילה מיום מתן פסק הדין בטענה כי בידי המבקש לא היה רישיון נהיגה להפקיד, שכן הוציא רישיון נהיגה אך לפני שלושה חודשים, ומטעם זה ועל פי פסק הדין, הפסילה החלה מיום מתן פסק הדין והסתיימה זה מכבר.

3.בהחלטתי מאותו יום, קבעתי, כי הסמכות לדון בחישוב פסילה מוקנית לרשות הרישוי.

4.ביום 16.09.2014, הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר. לטענתו, על פי ההלכה הנהוגה ברע"פ 7431/10, נמנית תקופת הפסילה של מי שמעולם לא החזיק ברישיון נהיגה, מהמועד שנקבע בגזר הדין, ואין חובה על נאשם שנגזר עליו עונש כאמור, החובה להמציא תצהיר , ועל מזכירות בית המשפט בו ניתן גזר הדין כאמור, להעביר הודעה בעניינו לרשות הרישוי. משכך, עתר המבקש, כי בית המשפט יורה למזכירות להעביר אל משרד הרישוי הודעה על סיום הפסילה בעניינו.

דיון:

5.סעיף 42 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] קובע, כדלקמן:

"(א) פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

...

(ג) בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במניין:

(1) התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון לרשות שנקבעה על כך בתקנות ובדרך שנקבעה.

(2) תקופה שבה נשא בעל הרישיון עונש מאסר על העבירה   שבגללה נפסל כאמור".