תת"ע 2944-09-16 מדינת ישראל נ' כהן

1.בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 10.1.17 (להלן: "פסק הדין").

2.במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת ונגזר עליו עונש של שני חודשי פסילה בפועל (תוך הפעלת פסילה מותנית למשך חודשיים באופן חופף), פסילה על תנאי של שני חודשים למשך שנתיים וקנס בסך 800 ₪.

3.המבקש טען כי במועד הדיון שהה בחו"ל ואף הגיש מסמכים המאשרים טענתו זו. עוד טען כי "רישיון הנהיגה חשוב לו לפרנסתו" וכי לאחר ביטול פסק הדין יהיה מיוצג ע"י עו"ד אשר יוכל להעלות טיעוניו לעניין ביצוע העבירה ומטעמים אלה ביקש לבטל את פסק הדין.

4.ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וציין כי שהייה בחו"ל אינה עילה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובאישור המסירה לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

6.משלוח הדוח באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 15/106 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

7.מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נמסר לידי בן משפחתו של המבקש ומכאן שבוצעה מסירה כדין והמבקש אף לא העלה טענות בעניין זה. הנאשם לא הגיש בקשה לדחיית המועד בשל שהייתו בחו"ל ואף לא הודיע על כך לבית המשפט ובעניין זה אין לו להלין אלא על עצמו. הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה אינם מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

8.בנוסף, לא מצאתי כי העונשים שנגזרו על המבקש חורגים ממתחם הענישה, ואף לא התרשמתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

9.לאור כל האמור הבקשה נדחית.