תת"ע 2707-12-13 מדינת ישראל נ' בן הרוש

בפני בקשת המבקש לביטול פס"ד שניתן בהעדרו ביום 01/01/14, בגין עבירה של פקיעת רשיון נהיגה לתקופה של כ-3.5 שנים.

במסגרת גזר הדין, גזרתי על המבקש קנס בסך 1,500 ₪, פסילת רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים והפעלת 4 חודשי פסילה על תנאי שנגזרו עליו בתיק 5657-02-12 בבית משפט לתעבורה בב"ש = בסה"כ 10 חודשי פסילה בפועל, ו-4 חודשי פסילה על תנאי לתקופה של 3 שנים.

לטענת המבקש, נבצר ממנו להגיע לדיון בשל נסיבות אישיות שלא תלויות בו על רקע מעצרים תכופים, ישיבה בבית הסוהר ופחד מפני נקמה בעולם העברייני.

באשר לעבירה ציין המבקש, כי רשיונו פקע זמן קצר יותר ממה שמיוחס לו וברצונו להוכיח זאת בפני בית המשפט.

לאור האמור, מבקש מבית המשפט לבטל את פסה"ד ולקבוע התיק להקראה תוך עיכוב העונש עד למועד הדיון.

ב"כ המשיבה, הביעה התנגדותה לבקשה, היות והמבקש לא צירף כל מסמך שמאשר כי ביום הדיון היה עצור/אסיר וגם אם היה במעצר/מאסר יכל להגיע לדיון. לפיכך אין לו אלא להלין על עצמו.

לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה ובתגובת המשיבה, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה וזאת לפנים משורת הדין, היות ולמבקש טענות הגנה טובות אשר ברצונו להציג בבית המשפט ולהוכיח – מה שיכול לשנות את הענישה בתיק, מה גם שמדובר בענישה מחמירה.

אומנם המבקש לא הציג כל אסמכתא לשהותו במעצר /במאסר, ביום הדיון , אולם אם כך היה המצב , ברור כי לא היתה ביכולת שלו להגיע לדיון, לכן אני סבור שיש מקום לאפשר לו להציג את המסמכים הרלבנטים במועד הדיון וזאת להוכחת טענותיו בעניין אי התייצבותו וקיום רשיון נהיגה.

אני קובע דיון ליום________19.11.14__שעה: __________09.00.

עיכוב העונש עד ליום__19.11.14__