תת"ע 2625-06-14 מדינת ישראל נ' מוטהד

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו נהג ברכב שהיו מותקנות בו חגורות בטיחות, מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות, עבירה בניגוד לתקנה 83 ב(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן - תקנות התעבורה).

העבירה הינה מסוג ברירת משפט. הנאשם הגיש בקשה להישפט וכפר באשמה.

מטעם התביעה העידו : רס"ב רוני אדוארד (להלן - השוטר), ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (ת/1). ומר יניב ישראלוב, מתנדב שהיה עד לאירוע (להלן - המתנדב), ובמסגרת עדותו הוגש המזכר שערך (ת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו.

נסיבות המקרה עפ"י המצוין בדו”ח היו כדלקמן:

ביום 26.3.2014 שעה 10:20, בעת שהשוטר והמתנדב הוצבו ברחוב מרגוזה 4 בתל אביב, הבחין השוטר כי הנאשם שנהג ברכב שמספרו 51-809-06 (להלן- הרכב), עצר ברחוב עולי ציון 13 בתל אביב, היכן שמסומן קו עצירה ומוצב תמרור "עצור". אותה עת היה השוטר במרחק של כמטר מהרכב, וכששמע קול צופר, מיקד את מבטו בנאשם, והבחין כי הנאשם נלחם עם החגורה, ואו אז מקליק אותה.

הנאשם התבקש לעצור בצד, והוסברה לו מהות העבירה. בתגובה טען הנאשם: "אין אמת בדבריך".

המתנדב רשם מזכר בו ציין כי במהלך סיור רגלי ברחוב עולי ציון 13, הבחין כי בשעה שהנאשם זיהה אותו ואת השוטר, נטל הנאשם את חגורת הבטיחות וחגר את עצמו. המתנדב הוסיף כי היות והנאשם משך בחוזקה את החגורה, החגורה נתקעה והרכב צפר.

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את נסיבות המקרה, באתי לכלל מסקנה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. אלו טעמיי :

1. הנאשם טען בעת חקירתו הנגדית של השוטר, כי מלכתחילה עמד השוטר כשפניו לכיוון רחוב יהודה מרגוזה, ולא לכיוון רחוב עולי ציון. רק כששמע השוטר את צופר הרכב הסב את פניו. לטענתו, היה חגור ומשום שהחגורה לחצה עליו, "נלחם" עם החגורה.