תת"ע 2552-10-14 מדינת ישראל נ' קדח(אסיר)

בתיק דנן הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו, בשלושה מקרים של נהיגת רכב בלא רשיון נהיגה תקף, ועבירות נוספות.

מתברר כי רשיונו של הנאשם אינו תקף מאז שנת 2004. למרות עובדה זו נמצא הנאשם נוהג ברכב בשלושה מועדים סמוכים שונים: ביום 11.8.14 כאשר לעבירת הנהיגה עצמה נלוותה עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים (כתבי האישום בתיקים 2552-10-14 ו – 2553-10-14), ביום 29.9.14 (כתב האישום בתיק 3071-10-14) וביום 3.12.14 (כתב האישום בתיק 2063-12-14).

לאור ריבוי העבירות טענה המאשימה כי מדובר במי שמזלזל בחוק בצורה בוטה, פעם אחר פעם ולא נרתע מעבירות חוזרות גם כאשר עניינו תלוי בפני בית המשפט. בנסיבות אלה עתרה המאשימה לעונש של מאסר בפועל ממש, מאסר מותנה מרתיע, פסילת רשיון ועונשים נלווים.

לעומתה טען הסנגור כי סמיכות המקרים מצביעה דווקא על בעייה "רגעית" של הנאשם אשר התמכר לסמים ונגמל מאז. הסנגור טען כי מדובר בעבירות שבוצעו בעת שהנאשם לא הפעיל שיקול דעת ראוי, ציין כי מאז העבירות חלפו כשנתיים בהם לא הסתבך הנאשם בעבירות נוספות, וביקש להסתפק בענישה מותנית אשר תרתיע את הנאשם מלחזור על העבירה.

עבירה של נהיגה כשרשיון הנהיגה אינו תקף תקופה ממושכת – במקרה זה כעשר שנים – שווה בחומרתה לעבירה של נהיגה בזמן פסילה. כפי שכבר נקבע לא אחת פקיעה ממושכת של הרשיון מעלה את החשש הממשי כי המערער אינו כשיר לנהיגה. וכבר נקבע כי התנהגות מסוג זה מלמדת על עזות מצח רבה ולכשעצמה מהווה סיכון הן לעצמו והן לעושים שימוש בדרך באופן המחייב השתת ענישה מוחשית, גומלת ומרתיעה – ראו לדוגמא ע"פ (ב"ש) 5080/08 אודי קורן נ' מדינת ישראל. זה כבר אמר גם בית המשפט העליון " דין הבקשה להידחות. כפי שקבע בית המשפט לתעבורה, המבקש עשה דין לעצמו, תוך זלזול בשלטון החוק וסיכון הנהגים האחרים בכביש, כאשר בחר לנהוג ברכבו, במשך תקופה ארוכה, ללא רישיון נהיגה בתוקף.לא רק זאת, אלא שמכתב האישום עולה כי המבקש נהג גם ללא פוליסת ביטוח תקפה" רע"פ 2423/12 כהן נ' מדינת ישראל.

עיון בעברו של הנאשם מגלה כי פרט לשלוש העבירות דנן, יש לחובתו שש עבירות קודמות של נהיגה בלא רשיון תקף, וזאת בנוסף לעבירות נפרדות של נהיגה בלא ביטוח ונהיגת רכב שרשיונו אינו תקף.

מעל לכל האמור לעיל הורשע הנאשם במקרה דנן גם בנהיגה תחת השפעת סמים. בעניין זה לא הרחיבה המאשימה ולא הציגה ראיות כי הנאשם היה תחת השפעה "ממש". לא הוצגו דוחות שוטרים בדבר דרך נהיגה מסוכנת או בדבר כשלון בבדיקת מאפיינים ולא הוצגה תוצאת בדיקת המעבדה המעידה על חומר פעיל בגופו של הנאשם. מכאן אני מסיק, לטובת הנאשם, כי מדובר בשכרות "סטטוטורית" מכח הימצאות חומר אסור בגופו של הנאשם ובלא שהחומר השפיע על הנהיגה בפועל.

עם זאת, כפי שנקבע לא אחת, אין בכך כדי להצדיק הקלה לעומת העונש המינימלי שנקבע בחוק, דהיינו פסילת רשיון ל – 24 חודשים וראו לדוגמא רע"פ 8719/14 יעקב בן טולילה נ' מדינת ישראל.

כידוע מתחם הענישה בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה נע בין מאסר מותנה ועד למאסר קצר של ממש. כאמור לעיל, נהיגה בלא רשיון תקופה של עשר שנים כמו במקרה דנן דומה באופיה ושווה בחומרתה לעבירה של נהיגה בפסילה, בוודאי כאשר מדובר בעבירה חוזרת ובוודאי כאשר מדובר בצירוף שלושה אישומים ואשר אליהם אף מצטרפת עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים.