תת"ע 25426-08 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' שחלביץ

בפני בקשה לפסיקת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בהתבסס על הוראת סעיף 80(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן-חוק העונשין).

כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של נהיגה בשכרות בריכוז של 580 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. בהתנהגותו של הנאשם ניכרו סממני שכרות בולטים. הנאשם כשל במבחני העמידה וההליכה על הקו, התנדנד, ואף נזקק לתמיכה לצורך עמידה יציבה.

כיום אין עוד חולק כי בעת נהיגתו היה הנאשם שיכור ברמה גבוהה.

במענה לכתב האישום, הודתה ההגנה בשכרותו של הנאשם, אך בעת שמיעת הראיות חזרה בה מהודאתה זו. עתה חלקה ההגנה על רכיב השכרות, ואף עמדה על כך שטכנאי מעבדת מכשור ואכיפה במשטרת ישראל יוזמן לחקירה נגדית, נוכח כפירתה בתקינות מכשיר הנשיפה בו בוצעה המדידה.

עוד טענה ההגנה כי הנאשם לא התכוון לנהוג בשכרות, ולא נהג ברכב מיוזמתו, אלא נדרש ידי שוטר סיור להוציא ממתחם תחנת דלק את הרכב המושכר שהיה בחזקתו אותה עת.

בהכרעת הדין ראיתי לנכון להרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. מצאתי כי הנאשם לא הסתפק בהוצאת הרכב מתחנת הדלק, אלא המשיך בנסיעה לעבר ביתו בפתח תקווה, ונעצר לאחר שנסע כברת דרך.

בנוסף, סברתי כי מלכתחילה משהחנה הנאשם בשעות הלילה את הרכב בתחנת דלק, היה עליו לצפות כי בשעות הבוקר, ייאלץ לפנות את הרכב ממתחם התחנה. חרף זאת, צרך הנאשם כמות נכבדה של אלכוהול בשעות הלילה, והותיר את הרכב בתחנת הדלק. לאחר שפרטי הנאשם אותרו באמצעות חברת השכרת הרכב, הוא זומן למקום, והוציא את הרכב מהתחנה סמוך לשעה 07:45 בבוקר.

כבוד בית המשפט המחוזי מצא לנכון לזכות את הנאשם מחמת הספק (עפ"ת- ת"א, 39539-01-14).

הנימוק המרכזי להכרעה זו היה העובדה ששוטר הסיור לא מסר את עדותו במהלך שמיעת הראיות.

בית המשפט המחוזי ציין כי שוטר הסיור הינו עד מרכזי וחשוב, ואף שקל להחזיר את התיק לדיון בפניי לשמיעת עדותו, אך בסופו של יום, היות ומדובר בתיק שאינו "צעיר לימים", נמנע מכך.