תת"ע 2509-10-15 מדינת ישראל נ' מלך לאוניד באיחוד דיון עם תיק 7444-08-15

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגת רכב בעודו פסול מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה וזאת כאשר הוא תחת השפעת אלכוהול.

לפרשה זו צרף הנאשם כתב אישום נוסף במסגרתו הודה כי נהג ברכב כאשר רישיון נהיגתו פקע בשנת 2008. בשני האירועים נהג הנאשם ברכב ללא ביטוח "חובה" תקף.

מתחם הענישה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה נקבע על ידי בית המשפט המחוזי, באר-שבע

בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל שם נאמר באופן מפורש:

"מתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה."

מתחם תקופת פסילת רישיון הנהיגה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נקבע על ידי בית המשפט המחוז, באר-שבע בעפ"ת 43966-08-13 חאלד זידאן נגד מדינת ישראל:

"הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הינו בתוך מתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים."

מתחם הענישה ביחס לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול כולל רכיב של מאסר מותנה בחלקו הנמוך ומגיע עד למספר חודשי מאסר בפועל (עיין : עפ"ת 278-05-11 יאברי עדי נגד מד"י , עפ"ת 28391-11-11 אגבריה נגד מד"י)

בהתאם לתיקון 113 של חוק העונשין ינוע בית המשפט בתוך מתחם הענישה הנוהג בהתאם לנסיבות המקרה והכל מתוך מטרה להגיע להלימה ראויה בין העונש הסופי ובין מעשיו הספציפיים של נאשם נתון בנסיבותיו האישיות.

אין חולק כי הנאשם פגע בהתנהגותו בערך מוגן הכולל את זכות הציבור לנוע בבטחה בדרכים מבלי שנהגים שלולי רישיון המצויים תחת השפעת אלכוהול יסכנו את חיי כל הנעים בסביבתם.

בפרשה זו, ומיד לאחר ביצוע העבירה, נעצר הנאשם ושהה מאחורי סורג ובריח תקופה ארוכה של שלושה חודשים.

לאחר פרק זמן זה הועבר הוא למעצר בית מלא שם שהה תקופה ארוכה נוספת רק לאחריה הוקלו תנאי שחרורו פעם נוספת.

ב"כ המדינה בטיעוניה הפנתה לשתי נקודות מרכזיות אשר לשיטתה מייצרות הצדקה למאסר נוסף בפרשה זו:

הראשונה – מאסר מותנה בר (ולא חב כפי שנרשם בטיעוני המדינה) הפעלה לתקופה של 7 חודשים התלוי כנגד הנאשם.

השנייה – העובדה כי העבירות נשוא פרשה זו בוצעו חודשיים בלבד לאחר שנגזר דינו של הנאשם בתיק 202-04-13 שם הושם הנאשם תחת מאסר מותנה לתקופה בת 7 חודשים.