תת"ע 2223-10-14 מדינת ישראל נ' ווסאם

כתב אישום ומהלך הדיון

הנאשם הואשם בכך כי ביום 11.9.14, במחסום אל-זעיים, נהג ברכב בהיותו שיכור ולאחר שסרב למסור דגימת דם לשם בדיקת המצאות סמים מסוכנים בגופו. בפני בימ"ש העידו, במסגרת פרשת התביעה, 2 עדי תביעה, השוטרת סמדר אברהם והשוטר אסף כהן, והוגשו תרשומות. מטעם ההגנה העיד הנאשם ונוסע ברכבו.

ב"כ הנאשם בסיכומיו לא חלק על כך שהשוטרת סמדר אברהם דרשה מהנאשם לבצע בדיקת דם, לשם בדיקה האם בגופו סמים מסוכנים, ולא חלק על כך שהנאשם סרב לבצע את הבדיקה. טענתו העיקרית של הסנגור הינה כי סרובו של הנאשם בנסיבות המיוחדות שנוצרו, היה מוצדק. טוען הסנגור כי היה על השוטרת להציע לנאשם לבצע בדיקת שתן שהינה פחות חודרנית מבדיקת דם, והיה על השוטרת לספק פיתרון סביר לניידותו של הנאשם לביתו לאחר ביצוע הבדיקה. מאחר והשוטרת לא עשתה כן ".... הסרוב הוא לא בלתי סביר..." . בנוסף לכך הסנגור התייחס, בסיכומיו, אם כי באופן כללי, לנסיבות החשד סביר, אשר אמור לעמוד בבסיס הדרישה למסור דגימת דם/שתן.

דיון והכרעה

לשם הוכחת שכרותו של נהג מכוח סרוב להיבדק יש לוודא קיומם של הרכיבים השונים העומדים בבסיס עבירה זו, והם : א. קיומו של חשד סביר כי הנהג שיכור, ב. דרישה כדין בעקבות החשד, כי הנהג ימסור דגימת שתן/ דם, דרישה הכוללת הסבר אודות המשמעות המשפטית אם הנהג יסרב, ג. סרובו של הנהג למסור דגימה כאמור.

חשד סביר

הסנגור לא טען ממושכות בעניין זה, ונכון עשה, שהרי ישנם נתונים רבים אשר הקימו את החשד הסביר כי הנאשם שיכור. בחיפוש ברכב אשר נערך במחסום אל- זעיים, נמצא חומר החשוד כסם (ת/7), הנאשם מסר בתחקוריו כי "...שעישן סמים לפני שבועיים..." (ת/5)", "...עישן לפני שבוע או שבועיים..." (ת/6), אם כי במקומות נוספים, ציין כי עישן לפני שנתיים (ת/2, ת/3). מאפייני התנהגותו של הנאשם, עליהם לא חלק, הצביעו באופן ברור על חשד להימצאות סמים מסוכנים בגופו, התנהגותו היתה רדומה, עיניו היו אדומות, כשל במבחן המאפיינים- הליכה על קו, והתנדנד במבחן זה (ת/3 סעיפים 4,7). הנאשם "היה נראה עייף מאוד ובקושי ענה, רדום מאוד, הופעתו מרושלת ומלוכלכת, עיינו היו מבריקות מאוד, עישוניו מורחבים ואדומים מאוד" (ת/5). "...החשוד היה עם עיניים מבריקות ועישונים מורחבים, העיניים אדומות"(ת/6). לנוכח כל האמור ניתן לקבוע ,למעלה מכל ספק סביר, כי היה חשד סביר לכך שבגופו של הנאשם סמים מסוכנים, ולפיכך הדרישה למסור דגימת דם /שתן היתה כדין.

ההסבר לנאשם, הסכמתו בתחילה, וסרובו בהמשך.

השוטרת סמדר אברהם דרשה מהנאשם לבצע בדיקת דם, ואף הסבירה לנאשם אודות המשמעות המשפטית אם יסרב. השוטרת מציינת במזכרה מליל האירוע כי הסבירה לו מספר פעמים אודות משמעות סרובו. אין מחלוקת, כאמור, כי הוסברה המשמעות המשפטית כדין, ומעיון בתרשומות עולה כי הנאשם אף הסכים בתחילה להיבדק בבדיקת דם. כך עולה הדבר מחתימתו של הנאשם בסעיף 8 לת/3, וכך עולה הדבר מתרשומות השוטרת סמדר כהן (נסיבות המקרה בת/1 ומזכרה מיום 11.9.14). יחד עם זאת לאחר הסכמתו של הנאשם, ואף לאחר חתימתו על הסכמה זו, הנאשם התחרט. כך עולה הדבר מהתרשומות של השוטרת סמדר כהן בת/1,ו- ת/3, וממזכרה מליל האירוע.

מדוע הנאשם סרב למסור דגימת דם