תת"ע 2094-04-14 מדינת ישראל נ' סעאדה

העבירה והעבר של הנאשם

1. הנאשם שבפני הורשע על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961. רישיונו של הנאשם פקע ביום 06.05.06 ואף על פי כן נתפס נוהג ביום 13.02.14.

2. הנאשם נעדר עבר פלילי, נוהג משנת 1997, כאשר לחובתו 35 הרשעות קודמות, מרבית העבירות הינן "טכניות" למעט מספר עבירות בגין נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת.

   טיעוני הצדדים לעונש

3. ב"כ המאשימה מבקשת להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי ורכיבי ענישה נוספים. ב"כ המאשימה ציינה כי עמדתה תשתנה במידה והנאשם יצליח לתקן מחדלו ולהוציא רישיון נהיגה.

    

4. ב"כ הנאשם הדגישה, כי לנאשם הייתה הגבלה בהוצאה לפועל אשר הוסרה בימים האחרונים. עוד ציינה כי הנאשם עושה מאמצים להוצאת רישיון נהיגה וצריך לעבור תיאוריה וטסט על מנת לקבל רישיון נהיגה. עוד ציינה את נסיבותיו האישיות של הנאשם: איש עסקים בן 55, אב ל-4 ילדים, אשר חיי תקופה ארוכה בארה"ב והחזיק ברישיון נהיגה אמריקאי בתוקף עד 2016, באמצעותו נהג בארץ תקופה ארוכה וזאת מאחר והיה נכנס ויוצא מן הארץ לצורך ניהול עסקיו. אולם, לפני מספר שנים התגרש ונפתחו נגדו תיקים בהוצאה לפועל בגין חוב מזונות ומצבו הכלכלי התדרדר.

5. לצורך הצגת רישיון נדחה הדיון מספר פעמים, ואכן במועד שימוע גזר הדין הוצג בפני אישור לזכאותו של הנאשם לרישיון נהיגה (אם כי עליו לרצות פסילת משרד הרישוי בשל נקודות).

    

   חומרת העבירה ומתחם הענישה

6. חומרת העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף או בזמן פסילה נדונה כבר ברע"פ 1812/94 פרץ נ' מדינת ישראל, שם ציין בית המשפט העליון כי "מי שנוהג בזמן פסילה, ראוי לעונש חמור שבין מרכיביו פסילה לאורך זמן ומאסר לתקופה הולמת....".