תת"ע 2072-10-15 מדינת ישראל נ' דוד סולטן

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 5.5.15, הודעת תשלום קנס בגין שימוש בטלפון נייד, שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב, בעת שהרכב בתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם, באמצעות בא כוחו, כפר באישום המיוחס לו וביום 31.1.16, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד המתנדב ירון בן דן, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם בלבד.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 5.5.15, בסמוך לשעה 10:15,נהג הנאשם ברכב בנתיב השמאלי בכביש 20, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו לק"מ 9, נצפה על ידי עד התביעה, שנסע במקביל אליו ומימינו, על גבי אופנוע משטרתי, כאשר הוא אוחז טלפון נייד בידו הימנית ומצמידו לאוזנו השמאלית וכן, ציין העד כי הטלפון היה מחובר בכבל לבן.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" אני נוהג עכשיו ברכב של אשתי שאין בו דיבורית לכן נאלצתי לדבר בטלפון בלי דיבורית".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך העד טעה, שכן היו הרבה כלי רכב. עוד טען הנאשם, כי נהג ברכב שכור ולא של אשתו, שאינו יודע לאיזה כבל לבן התייחס העד וכן, כי אינו נוהג לאחוז את הטלפון הנייד בסמוך לאוזנו השמאלית.

יצוין, כי במהלך הדיון, ביקש הנאשם לחזור בו מכפירה ולאחר שהתרתי לו לחזור בו ולהודות במיוחס לו, הרי שבשלב הטיעונים לעונש, לאחר דברי בא כוחו, חזר הנאשם על כפירתו ולכן, התרתי לו לחזור בו מהודייתו וביטלתי את הכרעת הדין.

בהמשך, ביקש שוב לחזור בו מכפירתו, אך בקשתו נדחתה.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים: