תת"ע 1935-03-14 מדינת ישראל נ' שטיין

בפני בקשה לביטול פסק דין בהעדר המבקש, בגין פס"ד שניתן ביום 8.4.14

על פי כתב האישום נהג המבקש ביום 23.9.13 בשעה 10:47 ברכב פרטי ברחוב המלאכה אילת שהיו ברכב מותקנות חגורות בטיחות, מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות בניגוד לתקנה 83 ב' (א) לתקנות התעבורה סמל סעיף 6702.

בתאריך 27.7.14 הגיש המבקש כאמור בקשה לביטול פס"ד בהעדר וטען כי:-

• המבקש לא התייצב לדיון האמור, מאחר שלטענתו, לא קיבל זימון ל לבית המשפט.

• עוד טוען המבקש כי הוא כופר במיוחס לו , וכי אין לו עבירות תעבורה בכלל.

   

  בנסיבות אלו, טוען המבקש לביטול פס"ד בהעדר, על מנת לתת את יומו בבית המשפט, ומניעת עוות דין.

  מנגד, המשיבה מתנגדת לבקשה שכן, טוענת ב"כ המשיבה כי קיים בתיק אישור בדבר משלוח דואר רשום, זימון דיון , שלא נדרש, אשר נשלח למבקש לאותה הכתובת אשר מסר המבקש במסגרת בקשתו להישפט בנסיבות האמורות מתנגדת המשיבה לבקשה.

  לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי ב"כ המבקש, ובתגובת התביעה, החלטתי לדון בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם.

   

  בע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם, תק-על 2009(1), 137 , 141 (2009) נפסק על ידי כבוד הנשיאה ד' בייניש כי :-

   

  " סעיף 130(ח) מאפשר, אפוא, לנאשם שהורשע בעבירת חטא או עוון ונגזר דינו שלא בפניו (לרבות בעבירות שנדונו בהתאם להוראות סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי) לבקש את ביטול הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעניינו. זאת, בהתקיים אחד משני תנאים: קיום סיבה מוצדקת לאי-התייצבות המבקש לדיון שנערך בעניינו או גרימת עיוות דין למבקש כתוצאה מאי-ביטול פסק הדין (ראו עניין איטליא, בעמ' 803). השאלה המתעוררת במקרה דנן הייתה גם השאלה העיקרית שנדונה והוכרעה בפסק הדין בעניין איטליא, והיא השאלה האם בית המשפט מוסמך לדון שלא בנוכחות הנאשם בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם לפי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי. בית משפט זה בפסק דינו בעניין איטליא השיב בחיוב לשאלה האמורה. ההכרעה באותה פרשה התבססה על אופיה של הזכות להיות נוכח ועל תכליתה החקיקתית של הוראת סעיף 240. המשנה לנשיא ת' אור הצביע בפסק דינו על החשש כי קביעת חובה לערוך דיון בנוכחות הצדדים בבקשות לביטול פסקי דין שניתנו לפי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי תפתח פתח לניצול לרעה של ההליך השיפוטי ועלולה "לחתור תחת תכליתו" של סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי להביא לייעול ההליכים בעבירות קלות (ראו עניין איטליא, בעמ' 800-799)".