תת"ע 1868-02-14 מדינת ישראל נ' מרכוס יעקב

>כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, מכח החזקה למסרב להיבדק, עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א1) ו-39א לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 14.12.13, בסמוך לשעה 03:55, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב גבעת התחמושת, מכיוון מערב לכיוון מזרח, בסמוך לבית מספר 12 וזאת בהיותו שיכור, לאחר שסירב למסור דגימת נשיפה לבדיקת שכרות, אף שנדרש כדין.

הנאשם כפר בעבירה המיוחסת לו.

פרשת התביעה

עדת תביעה מספר 1, רס"מ קרן בנימין, מטעמה הוגשו המסמכים הבאים: ת/1 – טופס דין וחשבון, ת/2 – פלט "ינשוף", ת/3 – פלטי בדיקות עצמיות וכיול תחילת משמרת, ת/4 – פלטי בדיקות עצמיות וכיול סוף משמרת, ת/5 – תעודת בלון כיול, ת/6 - מזכר

עד תביעה מספר 2, רס"מ חגי קרואל, מטעמו הוגשו המסמכים הבאים: ת/7 – דו"ח הזמנה לדין, ת/8 – דו"ח עיכוב, ת/9 – הודעה לנהג (ע"פ פס"ד ארביב), ת/10 – דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות

מסיכום הראיות שהוגשו והעדויות שנשמעו מטעם המאשימה, הרי שלפי גרסתה, השתלשלות העניינים הייתה כדלקמן:

הנאשם נהג ברכב כמפורט לעיל, ע"ת 2 הורה לו לעצור רכבו לבדיקה שגרתית, במחסום משטרתי לאיתור נהגים שיכורים ולאחר שהריח ממנו ריח חזק של אלכוהול , ביצע לנאשם בדיקה במכשיר "נשיפון".

בבדיקה, שבוצעה כהלכה רק אחרי מספר רב של ניסיונות ולאחר שהנאשם עוכב כבר לצורך בדיקה במכשיר ה"ינשוף", ניתנה אינדיקציה חיובית לאלכוהול.

העד הודיע לנאשם כי הוא מעוכב לצורך בדיקה במכשיר ה"ינשוף", כאמור ב-ת/7, ת/8 ו-ת/10.

העד ציין כי היה עם הנאשם כל העת והשגיח עליו שלא יאכל, ישתה, יעשן או יכניס דבר מה לפיו או אפו, כנדרש, כמפורט במסמכים הנ"ל.

העד ערך לנאשם מבחן ביצוע (בדיקת מאפיינים), בו נמצאו הממצאים הבאים: הנאשם התנדנד בעמידה, הלך על הקו ביציבות וצלח את מבחן הבאת אצבע לאף.

העד ציין כי הנאשם נראה כמי שנתון תחת השפעת אלכוהול קלה, מפיו נודף ריח קל של אלכוהול והוא מדבר ללא הפסקה.

הנאשם נדרש להיבדק במכשיר ה"ינשוף", משמעות הבדיקה והשלכות הסירוב הוסברו לו והנאשם לכאורה הסכים להיבדק, אך בפועל, סירב, כמפורט להלן, אף שהשוטרים אפשרו להתקשר להוריו, כפי שדרש, טרם תחילת הבדיקה.

בשעה 04:20,בחלוף 25 דקות משעת עצירתו, הועבר הנאשם אל עדת תביעה מספר 1, מפעילת ה"ינשוף".