תת"ע 1617-02-14 מדינת ישראל נ' הרץ

העבירות המיוחסות לנאשם:

על הנאשם הוטל קנס בגין עבירה על תקנה 36(ב) לתקנות התעבורה, על כך שנהג בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה ועבר על שטח ההפרדה.

נסיבות המקרה כמתואר בהודעת תשלום קנס (להלן: "הדו"ח):

השוטר רס"ר נסר אלדין עמיר מתאר כדלקמן: "נסעתי ברח' יהושפט מכיוון דרום לצפון ליד פלאפל הטורקי והבחנתי ברכב הנ"ל יוצא ליד פלאפל הטורקי מכיוון מזרח למערב הרחוב שמחבר בין דרך הארבעה ליהושפט ופנה שמאלה לכיוון דרום תוך כדי חציית שטח הפרדה המסומן על הכביש, נעצר ביהושפט פנקס, קשר עין רצוף מזג אויר נאה, ראות טובה, נהג לבד, כביש מסומן טוב, הוברר לנ"ל מהות העבירה וקיבל דו"ח בהתאם."

השוטר מציין בדו"ח את תגובת הנאשם למיוחס לו: "אין שום תמרור שאוסר פנייה שמאלה ובגלל השמש לא ראיתי טוב".

העדים שהעידו בפניי:

כיוון שאין מחלוקת עובדתית כי הנאשם פנה שמאלה לרחוב יהושפט, רק הנאשם העיד.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי טענות הנאשם ולאחר שנערך ביקור במקום, החלטתי להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום ואפרט כדלקמן:

הנאשם בטענותיו הפנה למסמך "תקנות והנחיות להצבת תמרורים 2012", חלק 8, סעיפים 21-22 (להלן: "ההנחיות"). תחילה, טען הנאשם כי הסימון על גבי הכביש היה מחוק בניגוד לסעיף 22(ג): "יש לחדש את הצביעה בתדירות אשר תבטיח – בכל מקום – אפשרות לאבחנה סבירה בכל עונות השנה..".

בביקור שנערך במקום בנוכחות הצדדים, ניתן היה להבחין באופן ברור בשטח ההפרדה המצויר על הכביש. ניתן היה להבחין זאת מכל הכיוונים במקום. כמו כן, ב"כ המאשימה הגיש תמונה של המקום בשחור-לבן ובאיכות לא מיטבית ולמרות זאת, ניתן להבחין בשטח ההפרדה במקום ללא קושי.

טענתו השניה של הנאשם הינה כי אופן סימון שטח ההפרדה על גבי הכביש לא נערך על פי ההנחיות. הנאשם הפנה לסעיף 21 להנחיות המורה כדלקמן: "בתמרור או סימון אשר כולל פסים באלכסון יש להקפיד על כיוון הנטייה של האלכסון על פי הכללים הבאים: