תת"ע 1594-12-11 מדינת ישראל נ' אהרון

מבימ"ש ולפיה הוא נדון בהעדרו בגין עבירה של אי ציות לתמרור 301. מאחר והנאשם לא התייצב, הוא נדון בהעדרו לקנס בסך 1,500 ₪, לפסילה בפועל בת 3 חודשים ולפסילה מותנית בת 3 חודשים ל- 3 שנים.

בקשתו הראשונה לביטול פסק-הדין נדחתה, אולם ביום 29 לפברואר 2012, החלטתי על ביטול פסק-הדין שניתן בהעדר, וקבעתי דיון להוכחות.

הסנגור חזר על עיקרי עדותו של העד, אברהם זיתון. לדבריו העד לא זכר דבר על מזכר אותו עשה. לגבי פער השעות בשני הדוחות, העד הודה כי ראה את הנאשם בהזדמנות אחת והוא לא ידע להסביר את הפערים בזמנים בין שני הדוחות. לא היה בפי העד הסבר הכיצד הנאשם לא חתם על הדו"ח נשוא המשפט.

בהתייחסו לעדותו של השוטר שמואל כץ, טען הסנגור כי העד לא זכר שמסר לנאשם את הדו"ח. בהתייחסו לחתימה המופיעה על גבי הדו"ח בשם "שמואל" הוא טען כי המדובר בטעות טכנית. בפי העד לא היה הסבר הכיצד מופיעים כתובות שונות של מקום ביצוע העבירה ואף הוא לא ידע להסביר פער של 45 דקות בין שני הדוחות.

כאמור, הנאשם הרשים אותי בעדותו אל מול עדויות השוטרים אשר רשמו כנגד הנאשם דו"ח שלא בנוכחותו.

התוצאה הסופית היא שאני מזכה את הנאשם מביצוע העבירה המיוחסת לו.

בשים לב לכך שהמדובר בנאשם אשר רישיונו נשלל בגין רישום הדו"ח אותו לא קיבל לידיו וניהול ארוך של המשפט, החלטתי לחייב את המדינה בתשלום פיצויים על סך של 4,500 ₪.

הפיצוי ישולם תוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תעביר העתק מהכרעת הדין לב"כ הצדדים.

הודעה והוסברה זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ה , 02 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.