תת"ע 13367-03-16 מדינת ישראל נ' שמאכה שמעון

1.ביום 30.3.16 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ברכב מספר רישוי 8608661 ביום 12/7/15 בשעה 22:03, בכביש 71 ק"מ 38 ממע' בדרך שאינה עירונית בה מותרת מהירות מירבית 80 קמ"ש במהירות של 121 קמ"ש, עבירה בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, [תשכ"א 1961] (להלן:" תקנות התעבורה").

2.במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 18/1/17, ב"כ הנאשם הפנה לתקנה 94(2) לתקנות התעבורה וטען כי אין מחלוקת כי הנאשם היה בניידת בעת מילוי תפקידו בשעה 22:03 ולכן הוא לא ביצע שום עבירה על פי התקנות.

3.ביום 14/2/17 הגישה המאשימה תגובתה וטענה כי השאלה שבמחלוקת קשורה במונח "בשעת מילוי תפקידו" ,שכן במידה ומדובר ברכב ביטחון שאינו בשעת מילוי תפקידו הרי שהוראות תקנה 94(2) אינם חלות כלל בנסיבות תיק זה.

4.אין מקום לקבל את טענות הסניגור בשלב זה, שכן תקנה 94 לתקנות התעבורה קובעת כדלקמן:

"נהג רכב ביטחון רשאי בשעת מילוי תפקידו –

1.לחנות או לעמוד, שלא בהתאם להוראות שניתנו על פי דין.

2.עבור על פני תמרור או רמזור המורים על עצירה בלי להיעצר ובלבד שהאט את מהלכו ובמידה שהבטיחות מחייבת זאת.

3.לעבור על המהירות המותרת.

4.לעבור על ההוראות המגבילות את כיווני הנסיעה ואת הפניות לכיוונים מסוימים."

5.מכאן המבחן לעמידה בתנאי התקנה הוא להוכיח שאותו רכב ביטחון היה בעת ביצוע העבירה המיוחסת בשעת מילוי תפקידו.

6.כעולה מסעיף ג' לתגובת המאשימה:

"...המאשימה תטען כי רכב הביטחון נשוא תיק זה בעת ביצוע העבירה לא היה בשעת מילוי תפקידו, ומכאן שתקנה 94 לעיל אינה חלה בענייננו....".

עוד ציין ב"כ המאשימה בתגובתו: