תת"ע 10953-01-13 מדינת ישראל נ' סרגיי זלמן

בפני טענת "אין להשיב לאשמה" עפ"י סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

1.הנאשם סרגי זלמן מואשם כי ביום 26.1.13 בסביבות השעה 03:28, נהג ברכב מדגם סובארו מ.ר. 1476075 בכביש 412, וכי בבדיקה אקראית שנערכה לו ע"י משטרת ישראל, במסגרת אכיפת איסור נהיגה בשכרות, התגלה כי נהג בהיותו שיכור, מאחר שריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף היה 335 מיקרוגרם.

2.לפיכך מיוחסת לנאשם עבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה ותקנה169ב' לתקנות התעבורה.

3.הנאשם מצידו כפר באשמה לרבות כפירה בשכרות, מיומנות המפעיל של מכשיר הינשוף, שעת העבירה, חוקיות המכשיר ותוכן בלוני הכיול.

4.בסעיף "נסיבות המקרה" נרשם ע"י השוטר שערך את הדו"ח, רס"ר איתי לנדסמן (להלן: "השוטר") כדלקמן: "אני עומד במחסום לצד המתנדב אריה זיגל כאשר ראיתי את המתנדב עוצר את הרכב הנ"ל. בבדיקה שביצע נמצא נכשל בנשיפון דיגיטלי, אריה העביר אלי את הטיפול בנהג בשעה 03:35 בדקתי בשעון שבטלפון הנייד שברשותי. הודעתי לנהג כי הוא חשוד בנהיגה בשכרות ואסור לו לעשן לשתות לאכול להקיא וכן אסור לו להכניס דבר לפה ו/או לאפו. ביצעתי לנהג החשוד בדיקת מאפיינים מצורף דוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, מרגע שהנהג החשוד עבר לטיפול שלי הנהג לא עישן לא אכל לא שתה לא הקיא לא הכניס דבר לפה ו/או לאפו. דרשתי מהנהג לבצע בדיקה והקראתי לו את סעיף 8 בדוח פעולה, וחתם בפני. העברתי את הנהג למפעילת הינשוף מיכל מימון והייתי לצידה במשך כל הבדיקה ביחד עם הנהג החשוד איש לא ניגש אלינו ולא מסר לו דבר במשך כל הזמן שהיה בהשגחתי" (ת/7).

5.בתום פרשת התביעה הגיש ב"כ הנאשם בקשה מפורטת בטענת "אין להשיב לאשמה" מהטעם שהתביעה לא עמדה בנטל הרובץ עליה להוכיח את כל יסודות העבירה.

6.ב"כ הנאשם טוען, בקליפת אגוז, כי המאשימה לא הוכיחה יסודותיו של סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, שעליו היא מסתמכת בכתב האישום; כי על המאשימה היה להוכיח תחילה שעצירת הנאשם נעשתה על ידי "שוטר"- בעל תפקיד שהוסמך לכך בחוק ולא על ידי מתנדב של המשמר האזרחי; כי מכשיר הינשוף ששימש לבדיקת הנאשם אינו אמין, ומכל מקום אינו המכשיר שפורסם ברשומות בתאריך 15.7.07 ובשום שלב לא הוכיחה המאשימה כי מדובר במכשיר טוב יותר; כי מפעילת הינשוף עת/1 גילתה חוסר בקיאות בהפעלת המכשיר; כי תעודת עובד הציבור שצירפה המאשימה מעידה על רישום, אך לא על תקינות המכשיר; כי תעודת עובד הציבור שצירפה המאשימה מעידה על רישום, אך לא על תקינות המכשיר; כי תעודות הבלון מזויפות וכי קיים ספק גדול באשר לזהות החברות הזרות ספנטק ואס.טי.גי. אשר מספקות את בלוני הגז לישראל; כי על פי בדיקת המאפיינים לא ניתן לקבוע כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו; כי האמירות לכאורה שנרשמו מפי הנאשם ובהן הודאה לכאורה בשתיית אלכוהול, הינן בלתי קבילות.

7.לפיכך טוען ב"כ הנאשם כי בכל אחד מהנימוקים שנפרשו לעיל ובוודאי בהצטברותם יש די כדי לקבוע כי אין להשיב לאשמה.

8.לאחר הגשתה הנ"ל הגיש ב"כ הנאשם בקשה להוסיף על טיעונים במסגרת "אין להשיב לאשמה" שם טען כי לפי סעיף 30 לפקודת הראיות, בהליך פלילי אין לקבל תעודת חוץ כחריג לכלל האוסר עדות שמיעה.