מדינת ישראל נ' שאול עיני

החלטתי לזכות את הנאשם.

נגד הנאשם נרשמה הודעת תשלום קנס בגין עבירה בניגוד לתקנה 67 (א)(1) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961, (להלן: "התקנות")

על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם לא נתן זכות קדימה בכך שבהיותו נוהג את רכבו ברחוב ההסתדרות בחולון, התקרב אל מעבר חציה ועל אף שהולכת רגל עמדה על שפת המדרכה בסמוך אל מעבר החציה וניכר על פניה כי בכוונתה לחצות, לא עצר את רכבו ואפשר לה לעשות כן.

הנאשם בחר להישפט, שכן הוא כופר באשמתו.

להוכחת האשמה העידה התביעה את רס"ר קובי ארבל (להלן "עד התביעה") אשר ערך את הודעת תשלום הקנס, שהוגשה וסומנה ת/1, ושימשה כעדותו הראשית.

הנאשם העיד להגנתו.

הנאשם לא חלק על כך שנהג את רכבו במקום ובזמן המתוארים בכתב האישום, וכי במקום קיים מעבר חציה.

המחלוקת נסובה סביב שלוש שאלות: האחת – האם הולכת הרגל עמדה על המדרכה בסמוך למעבר החציה וניכר כי בכוונתה לחצות, השנייה : האם ניתן היה להבחין בהולכת הרגל בהיותה ניצבת על שפת המדרכה והשלישית: האם ממקום עמידת השוטר יכול היה השוטר להבחין בביצוע העבירה.